הגריסיני הם מתאבנים מהמטבח האיטלקי: מקלות לחם דקות שמייבשים באפייה לגמרי, עד שמתקבל מרקם שמזכיר טוסט. המרקם והטעם המיוחדים הופכים אותם לנשנוש “ממכר”. מקובל להגיש בתוספת מטבלים וירקות חתוכים.
בהכנת הגרסיני שני עקרונות חשובים, אחד מעניק לו את המרקם הייחודי והשני את הטעם.
המרקם של הגריסיני פריך וקשה יותר מטוסט או ברוסקטה, מכמה סיבות:
גודל וצורה – למקלות הדקים שטח פנים גדול, ולכן כמעט כולו קרום פריך ולא פנים רך.
מעט מים – הבצק מכיל פחות מים מבצקי שמרים אחרים, לכן פעילות השמרים מואטת ונוצרות מעט בועות בבצק. כך כשהגריסיני מתייבש התוצאה שבירה ונוקשה ולא מתפוררת בפה.
הטעם הממכר נובע ממרכיב ‘סודי’ – פלפל שחור. אמנם לא מקובל להוסיף אותו ללחמים, אבל בגריסיני יש לו השפעה מדהימה. הוא נותן טעם שאינו מובחן לגמרי אך נשאר על הלשון, וגורם לנו לרצות עוד אחד ועוד אחד כדי להרגיש שוב את הטעם, גם בלי להבין שזה מה שאנחנו רוצים.
כיוון שבצק הגריסיני תופח לאט, הכי מומלץ להכין אותו יממה לפני האפייה ולהניח לו לתפוח במקרר. למחרת מוציאים מהמקרר, מניחים לו לעמוד בטמפרטורת חדר כחצי שעה ואז מרדדים וחותכים לחתיכות. באופן הזה הטעם של הגריסיני המוכן יהיה עמוק ומוצלח הרבה יותר.
הגריסיני יבש לחלוטין ולכן אינו מתקלקל, האויב היחיד שלו היא לחות שפוגעת במרקם וגורמת להופעת עובשים. לכן יש לאחסן את הגריסיני בקופסא אטומה במקום יבש (לא בקירור!). אם הגריסיני התלחלחו מעט ניתן לייבש אותם חזרה בתנור ב-130 מעלות, במשך 15-10 דקות.
על הגריסיני מפזרים גרעינים ותבלינים שנותנים טעם ומראה נהדר. חלקו את הגריסיני בתבנית לקבוצות ופזרו תוספות שונות, לדוג’: שומשום, קצח, פרג, תערובת גרעינים וזרעונים, סומק, זעתר ועוד.
גריסיני
החומרים
500 גרם קמח לבן (1/2 3 כוסות)
5 גרם שמרים (כף שטוחה)
15 גרם מלח (כף שטוחה)
קורט פלפל שחור דק
30 גרם שמן (3 כפות)
240 מ”ל מים (1 כוס)
תוספות לפיזור
אופן ההכנה
מערבבים בקערה את הקמח עם שמרים, מלח ופלפל שחור. מוסיפים את השמן והמים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. לשים היטב עד לקבלת בצק אחיד ומעט גמיש.
מניחים מכוסה בניילון לתפיחה כשעה וחצי או עד שמגדיל את נפחו.
מרדדים את הבצק על משטח מקומח לעלה בעובי כחצי ס”מ וברוחב 15-10 ס”מ. בעזרת סכין חלקה או שפכטל חותכים לרצועות ברוחב 1 ס”מ. מסדרים את הרצועות בתבנית מרופדת בנייר אפייה במרווחים קטנים.
בעזרת שפריצר נקי (או בעדינות עם מברשת) מתיזים מים על פני רצועות הבצק, ומפזרים בנדיבות את התוספות. מכסים בניילון ומניחים לתפיחה נוספת כחצי שעה עד שעה, עד שמגדיל מעט את הנפח.
אופים ב-180 מעלות, 15-10 דקות או עד שמתחיל להזהיב. לאחר מכן מנמיכים ל-140 מעלות ואופים 20 דקות נוספות כשהתנור מעט פתוח (אפשר לסגור על כף עץ), כדי לאפשר ייבוש מלא.
זה הזמן לגשת למטבח ולהכין, ואם יש לכם שאלות כיתבו לי בתגובות כאן למטה.
ב”ה
האם ברכתם המוציא?
ברכתו של הגריסיני – מזונות.
כל מאפה קשה או פריך (בלשון ההלכה ‘נכסס’) ברכתו מזונות. לעיון נוסף: http://ph.yhb.org.il/10-06-02/
יצא מאוד טעים! הכנתי כבר כמה פעמים
למה צריך לכסות את התבנית בניילון בזמן ההתפחה? זה קריטי? תודה!
הכיסוי בשביל שהבצק לא יתייבש. כדאי מאוד להקפיד על כך. אם זה לא מתאפשר אפשר להתיז עליהם מים עם ספריי מדי פעם כדי שלא יתייבשו
הכנו היום לסעודת ראש חודש. עוד להיט!!! יצא פריך פריך וטעים טעים.
שוב תודה על השיתוף ועל המתכונים המעולים
במתכון נרשם שמרים כף שטוחה 5 גרם אבל אם משתמשים בכף מדידה סטנדרטית אז אפילו כף שטוחה שוקלת כ 11 גר’ שמרים יבשים אז מה עושים ?
ותודה מראש
נכון, זו הבעיה של מידות נפח, במיוחד המידות הקטנות – קשה מאוד לדייק בהן ואין אוניברסליות בשימוש בפועל (גם בכפות וגם בכוסות)
בכף מדידה סטנדרטית אין משמעות ל’שטוחה’ או ‘מלאה’, ההגדרה שם היא תמיד לשטח ואז באמת תכולת כף מדידה רגילה היא כ-10 גרם שמרים. במתכון התייחסתי דווקא לכף מטבח סטנדרטית, שם אם היא מלאה היא זהה לכף המדידה ואם היא שטוחה זה בערך חצי.
אם הייתי נאמן לכפות המדידה הייתי צריך לכתוב חצי כף וזו מידה שתגרום להרבה אנשים לשים בפועל כמות קטנה מדי של שמרים והגריסיני לא יצליחו, העדפתי שהטעויות יסטו כלפי מעלה.
הכי טוב להחזיק בבית משקל ולעבוד לפי מידות המשקל.
תודה על המתכון, נראה מעניין ומוצלח מאוד.
בטיפים רשמת שעדיף להתפיח במקרר ובמתכון רשמת שעה שעה וחצי התפחה.
פלפל ארבע העונות גרוס במטחנת תבלינים זה בסדר או שזה לא ממכר כמו פלפל שחור? 😉
ושאלה אחרונה חביבה, נתקלתי לפני זמן מה במתכון לגריסיני עם מעט סולת בבצק, סוכר וחלב והרבה יותר תבלינים (כמון, אניס ועשבי תיבול) מה יהיה ההבדל במרקם?
תודה
תמיד כיף לקבל את המיילים שלך!
– שעה עד שעה וחצי התפחה מתייחס כמובן להתפחה ללא קירור, בטיפ ציינתי שאם רוצים להשקיע מעבירים במקום זה ללילה במקרר במקום.
– אני מאמין שכן, לא ניסיתי… סביר להניח שיהיה אפילו מוצלח יותר.
– אני לא מכיר את הגרסה הזו לגריסיני, קשה לי להצביע על הבדלים בלי לראות את כל המתכון, אם תוכלי לשלוח לי (או פה בתגובה נוספת) קישור למתכון הזה אוכל להשוות ביניהם.
אני הייתי שמחה לקבל מתכונים לגבינות מטובלות וגבינות שמנת.
תודה על הכל!!
בעזרת ה’. רשמתי את הבקשה,מקווה להגיע גם לזה בהמשך.
תודה!
אם כבר שיתפת במקלות גרסיני, האם תוכל לתת מתכון מוצלח עבור “בייגלה עבאדי”?
לצערי אין לי עדיין מתכון ממש מוצלח לעוגיות האלה, בע”ה מתכנן בקרוב לעשות סדרת נסיונות ופיתוח, כשאגיע לתוצאה מספיק טובה אפרסם אותה.
איזה כיף!! תודה!
וגם על כל ההערות על הברכות ועל סוגי הבצק. פשוט מעולה
מדהיםםםםםםםםםםםם וטעים כל הכבוד .
האם אפשר להחליף את הקמח הלבן בקמח אחר (מלא או כוסמין?), ואם כן, האם צריך לשנות כמויות?
אגב, מן הסתם זה המוציא, נכון?
אפשר להחליף גם בקמח מלא וגם בקמח כוסמין.
לקמח מלא יש להוסיף כ-1/4 כוס מים (גמיש לפי סוג הקמח)
לכוסמין בד”כ אין צורך להוסיף מים – יש לנסות ולראות לפי מרקם הבצק.
כדאי לעבוד עם כוסמין איכותי מחברה מוכרת, יש מגוון רמות איכות.
לגבי הברכה – כיוון שהגריסיני פריך (‘נכסס’ בלשון ההלכה) הברכה עליו היא ‘מזונות’.