עוגת טריקולד, כשמה כן היא – 3 שכבות בטעמי שוקולד שונים, שיוצרים עוגת ויטרינה מרשימה ומפנקת. רשימת המרכיבים אמנם ארוכה, אבל ההכנה די פשוטה. אפשר גם להכין בכוסות אישיות ולפשט את תהליך ההכנה עוד יותר.
העוגה מורכבת מקרם בסיס לבן, אותו מחלקים ל-3 חלקים, ובכל חלק מערבבים גנאש משוקולד אחר. הקרם מכיל ג’לטין שמייצב את העוגה, כדי שנוכל לפרוס פרוסות יפות שלא ימעכו.
את הג’לטין ממיסים לפני השימוש: קודם משרים במים קרים לריכוך, ואחר כך מחממים בעדינות. בעוגה הזו הג’לטין מתערבב לתוך תערובת קרה. כדי למנוע היווצרות גושים לא נעימים, מערבבים את הג’לטין לתערובת בהדרגה, כך שיתקרר תוך כדי הדילול בחלב ואחר כך בשמנת. באופן זה נבטיח שהג’לטין יתערבב יפה ובצורה אחידה בכל הקרם.
מכינים כל סוג גנאש בנפרד, ומערבבים עם שליש מהקרם הלבן. יוצקים לתבנית ומעבירים לקירור. רק אחרי שהשכבה התייצבה מעט עוברים להכין את הגנאש הבא, כדי שהשכבות יהיו ישרות ויפות ולא יתערבבו אחת בשנייה.
בזמן ההמתנה הקרם הלבן מתקרר לאט ומתייצב קצת בגלל הג’לטין, אבל המרקם מסתדר כשמערבבים פנימה את הגנאש.
שכבות המוס צריכות להיות רכות מאוד, כמו נוזל סמיך, כך המוס מתיישר מעצמו בתבנית, ואין צורך למרוח או להחליק אותו. כדי לקבל את המרקם הנוזלי, לפני הערבוב עם הקרם, מניחים לגנאש להתקרר עד שחמים למגע אבל לא חם, ומערבבים בעזרת מטרפה עד שאחיד וחלק.
את העוגה מכינים בתבנית עגולה ללא תחתית (רינג), כדי לקבל שוליים ישרים ויפים. אפשר להשתמש גם במסגרת של תבנית קפיצית ללא התחתית, או תבנית בעקרון דומה.
למראה מושלם מרפדים את דפנות התבנית בשקף לעוגה (נמכר בחנויות למוצרי אפייה), אפשר גם להכין רצועה נמוכה וארוכה משקף רגיל. את השקף מקלפים מהעוגה רק סמוך להגשה. מומלץ להכניס למקפיא כחצי שעה לפני ההגשה, כך השקף יתקלף בצורה יפה וחלקה יותר.
אפשר גם לוותר על השקף, ולאחר הקירור להפריד את העוגה מהתבנית בעזרת סכין.
אפשר להכין את הטריקולד ללא ג’לטין – בכוסות אישיות. הכוס שומרת על הצורה של המוס, ואין צורך לייצב אותו לחיתוך או על הצלחת. מכינים באותו האופן לפי המתכון ומדלגים על שלב הג’לטין.
לעוגה אני מכין תחתית אפויה, במתכון כאן שמתי בסיס בראוניז. אפשר להחליף אותו בעוגת ספוג דקה, למשל רולדה (קישור לגליון 186) – אופים משטח וחותכים עיגול בגודל התבנית.
אפשר גם לוותר על הבסיס לגמרי. משתמשים בתבנית קפיצית עם התחתית, למנוע זליגה של המוס בין הדפנות לתחתית.
אחרי הקירור הראשוני, שומרים את העוגה במקרר בקופסה אטומה, כשבועיים. אפשר גם להקפיא עד 6 חודשים, להפשרה מעבירים למקרר יום-יומיים לפני ההגשה.
טריקולד
החומרים
לתבנית עגולה בקוטר 28 ס”מ
לבסיס בראוניז:
75 גרם חמאה (3/4 חבילה)
100 גרם שוקולד מריר
100 גרם סוכר
2 ביצים
60 גרם קמח (מעט פחות מ-1/2 כוס)
1/2 כפית אבקת אפייה
לקרם וניל:
14 גרם ג’לטין (1 שקית)
90 גרם מים (מעט יותר מ-1/3 כוס)
750 מ”ל שמנת מתוקה (3 חב’)
80 גרם פודינג וניל (1 חב’)
240 מ”ל חלב (1 כוס)
לגנאש שוקולד מריר:
150 גרם שוקולד מריר
25 גרם חמאה
60 מ”ל חלב (1/4 כוס)
כף ליקר שוקולד
לגנאש שוקולד חלב:
150 גרם שוקולד חלב
25 גרם חמאה
60 מ”ל חלב (1/4 כוס)
כף ליקר קפה
לגנאש שוקולד לבן:
150 גרם שוקולד לבן
25 גרם חמאה
60 מ”ל חלב (1/4 כוס)
כף ליקר תפוזים
אופן ההכנה
לבסיס בראוניז:
ממיסים את החמאה בסיר, מכבים את האש. מוסיפים את השוקולד ומערבבים עד שנמס היטב. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים היטב עד שאחיד ואין גושים. מניחים רינג על תבנית עם נייר אפייה, משטחים בתחתית את המסה.
אופים ב-170 מעלות, כ-10 דקות או עד שיבש מלמעלה. מניחים לעוגה להתקרר לפני שמנתקים מהתבנית.
לקרם וניל:
מערבבים את הג’לטין עם המים ומניחים לעמוד לספיגה 20 דקות לפחות. מחממים את התערובת לאט מעל באן-מרי או בפולסים במיקרוגל, ומערבבים היטב עד להמסה מלאה של הג’לטין. יוצקים את החלב לתערובת הג’לטין לאט, תוך כדי ערבוב.
יוצקים את השמנת לקערת המיקסר, מתחילים להקציף במהירות בינונית-נמוכה. יוצקים פנימה לאט את תערובת הג’לטין, מוסיפים פנימה את הפודינג. מגבירים למהירות בינונית-גבוהה, ומקציפים 7-5 דקות עד לקבלת קרם רך וסמיך.
מחלקים את הקרם ל-3 קערות שוות.
מניחים את עיגול הבראוניז בזהירות על צלחת הגשה. מרפדים את הרינג בשקף לעוגה ו’מלבישים’ אותו על עיגול הבראוניז. לוחצים מעט את הבראוניז אל הדפנות, כדי שייצמד וימנע זליגה של הקרם החוצה.
לגנאש:
מחממים בסיר קטן את החלב והחמאה עד לסף רתיחה, מורידים מהאש. מכניסים פנימה את קוביות שוקולד מריר וליקר, טורפים היטב עד לקבלת תערובת חלקה. מניחים להצטנן מעט.
מערבבים עם שליש מקרם הווניל. יוצקים על בסיס העוגה ומעבירים למקפיא לחצי שעה, עד שמתייצב.
חוזרים על התהליך עם גנאש שוקולד חלב, ולאחר מכן עם גנאש שוקולד לבן. מעבירים את העוגה למקרר ל-4 שעות לפחות לפני ההגשה.
לקישוט מניחים על העוגה שבלונה, מפזרים שכבה דקה של קקאו בעזרת מסננת ומסירים בזהירות את השבלונה. מגישים מיד.
יצא טעים מאוד ויפה.
לא הצלחתי לחלק ממש שווה בשווה את הקרם הלבן, אז השכבה של השוקולד מריר יצאה פחות אורירית ממה שהיא יכלה להיות, אבל בכל זאת יצא יפהפה וכולם בקשו עוד מנה…
תודה!
נשמח לעוד מתכונים של עוגות ויטרינה וקינוחים משוכללים…
הכי טוב לחלק את הקרם הלבן בעזרת משקל. (יוצא מעט יותר מ-280 גרם לכל חלק)
אבל כמו שראית – גם אם לא מחלקים מדוייק עדיין העוגה יפה וטעימה…
בע”ה אשתדל בהמשך להוסיף עוד מתכונים כאלו.
האם ניתן להעביר את הטריקולד מעיר לעיר (באוטובוס)?
אולי להשאיר קפוא בתוך הרינג ולשחרר במקום?
ואת השאריות – איך נוכל לקחת חזרה?
אפשר, אבל צריך מאוד להיזהר. וחייבים להכין עם הג’לטין, בלעדיו היא לא תחזיק.
מקפיאים אותו לפחות לילה מראש, עם הרינג. מכניסים לקופסא סגורה היטב ואז אפשר לנסוע.
גם 4-5 שעות בטמפרטורת חדר (אפילו טמפרטורת תא מטען של האוטובוס) זה בסדר.
אבל מיד כשמגיעים ליעד יש להכניס למקפיא למשך כ-40 דקות כדי לקרר חזרה את העוגה ואז אפשר להעביר למקרר עד להגשה.
את הרינג והשקף אפשר להסיר במעבר למקרר או סמוך להגשה.
את השאריות לא מומלץ לשנע באותו האופן, עוגה שעברה כבר הקפאה והפשרה ונחתכה, גם תפשיר מהר יותר וגם תתקלקל מהר יותר, עדיף לגמור הכל בהגשה או עד סוף אותו יום.
אפילו מתכונים שאני מכינה כבר הרבה שווים קריאה אצלך ולו רק בשביל ההסברים המקדימים. 2 שאלות: לשם מה נדרש האינסטנט אם כבר יש 14 גרם גלטין לליטר נוזלים… מה בעצם התרונה שלו? הגנשא שאני מכינה בדרך כלל מבוסס על שמנת… האם יש לגנאש זה מרקם או טעם אחר?
הפודינג מסמיך את הקרם ומאפשר לו להקציף למרות הדילול בחלב, כך מתקבל מוס בעל מרקם צפוף וחלק ולא במרקם אוורירי מאוד של קצפת (יש גם מוסים כאלה, אבל במתכון הזה זה לא מתאים)
הגלטין מייצב את הקרם רק אחרי קירור מלא ולמעשה לא משפיע כמעט על המרקם במהלך ההכנה.
למעשה אפשר להכין את המתכון הזה גם בלי הגלטין ולזלף אותו בשכבות לכוסות אישיות. המרקם יתקייצב מעט מהשוקולד בקירור ואין צורך בגלטין כי לא מנסים לפרוס פרוסה אסתטית.
לגבי הגנאש: באמת אין הרבה הבדל כאן בין חמאה וחלב לשמנת מתוקה. זה כמעט זהה. השיקול העיקרי היה לא לפתוח חבילת שמנת חדשה ולהשתמש רק בחצי…
בס”ד
נראה טעים וחגיגי מאד!! האם אפשר להכין גירסה פרווה לארוחה בשרית? להשאיר רק שתי שכבות ולהשתמש בשוקולד לבן פרווה ובחלב סויה?
העוגה הזו לא מתאימה ממש לגרסה פרווה.
כן אפשר טכנית לעשות המרות לכל העוגה למשל באופן הזה:
במקום גנאש חלב (כולו) משתמשים בממרח קקאו-אגוזים פרווה/לוטוס או כל ממרח סמיך דומה. במקום שוקולד לבן משתמשים בשוקולד לבן פרווה (שזה צמקאו), במקום שמנת-קצפת צמחית ובמקום חלב-קצפת צמחית מדוללת במים או חלב סויה.
אבל לדעתי התוצאה לא תצדיק את ההשקעה, העוגה תהיה הרבה פחות טעימה ומוצלחת
אם מכינים בכוסות מוותרים על הג’לטין ועל המים, או על קרם הוניל כולו?
אם מכינים בכוסות מוותרים על הג’לטין והמים בלבד.
פשוט מקציפים את השמנת החלב והפודינג לקרם לבן וממשיכים משם.
כמה ספות זה 80 גר’ פודינג
בערך 8 כפות שטוחות. (כף אינסטנט פודינג = 10 גרם בממוצע)