לכבוד החורף שקפץ לביקור ניערתי אבק ממתכון ישן, מרק אפונה עם נוקלה – נטיפי בצק מבושלים. המקור למרק הוא הונגרי מבית סבתא, והמתכון כאן משוחזר קצת ממחברת המתכונים וקצת מהזיכרון.
הנוקלה הם בצקיות מבצק רך שמכיל גם ביצים. התוצאה מזכירה קצת אטריות של מרק, אבל הם יותר עבים ומעט צמיגיים. במתכון התייחסתי לגרסה אחת, כגושים או כדורי בצק.
אפשר להכין אותם גם כרצועות דקות וארוכות: מוסיפים לבלילה מעט מים שתהיה יותר נוזלית, ובעזרת כפית מטפטפים פסים של בצק אל המים הרותחים. ככל שמוזגים לאט יותר הפסים יהיו דקים יותר והבישול מהיר יותר.
בשונה מאטריות או פסטה שאפשר לבשל ישירות במרק, את הנוקלה מבשלים בסיר נפרד עם מים צלולים, כדי שהירקות במרק לא יפגעו בבצק הרך ויפוררו אותו. אחרי הבישול מעבירים את הנוקלה אל המרק בעזרת כף מחוררת.
עיקר המרק הוא אפונה, עם ירקות נוספים להעשרה. משתמשים באפונה טרייה קפואה ולא באפונה יבשה. האפונה הטריה היא בעלת טעם עשיר וצבע ירוק בוהק, וגם מתבשלת מהר ללא צורך בהשריה מקדימה.
אם בכל זאת רוצים להשתמש באפונה יבשה, יש להשרות אותה בהרבה מים למשך לילה או לפחות 5 שעות. מחליפים את המים ומבשלים 60-40 דקות או עד שמתרכך.
אפשר להגיש את הנוקלה גם במרקים אחרים כמו ירקות, בצל או עוף. הוא יתאים גם במרק במרקם אחיד, כמו מרק אפונה טחון או מרק כתום.
עדיף להוסיף את הנוקלה למרק ולהגיש מיד. אם נשאר מרק אפשר לשמור אותו 4-3 ימים במקרר.
להכנה מראש מבשלים את המרק בלי הנוקלה, ושומרים עד שבוע במקרר (בלי חימום נוסף, מומלץ לא לפתוח את הסיר כלל).
את הנוקלה אפשר להכין מראש ולהקפיא לזמן ארוך – מכינים את הנוקלה בנפרד, אחרי הבישול מסדרים על מגש משומן או מרופד בניילון נצמד, ומקפיאים כשעתיים. אחרי שקפוא אפשר לאסוף לקופסה ולשמור בהקפאה. לפני ההגשה מכניסים אותם קפואים למרק, מביאים לרתיחה ומגישים.
נוקלה במרק אפונה
החומרים
למרק:
1 חב’ אפונה קפואה (800 גרם)
1 בצל גדול
מעט שמן לטיגון
2 תפוחי אדמה גדולים
3 גזרים
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
לנוקלה:
2 ביצים
2 כפות שמן זית
1/4 כפית מלח
מעט פלפל שחור
1/2-1/3 כוס קמח, או לפי הצורך למרקם הרצוי
אופן ההכנה
למרק:
חותכים את הבצל לקוביות. מחממים מעט שמן בסיר ומטגנים עד להזהבה. במקביל מקלפים תפוחי אדמה וגזרים וחותכים לקוביות.
מוסיפים לסיר את הירקות החתוכים והאפונה, מוסיפים מים רותחים עד מעל הירקות ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, ומבשלים מכוסה כחצי שעה או עד שהירקות התרככו. מוסיפים פלפל ומלח לפי הטעם.
לנוקלה:
טורפים ביצים עם שמן זית ותבלינים. מתחילים להוסיף קמח ולערבב, עד שמגיע למרקם סמיך מאוד אבל לא יציב, כמו בלילה של פנקייק או מעט סמיך יותר.
מחממים בסיר בינוני הרבה מים עד לרתיחה, מנמיכים מעט את הלהבה שיהיה בעבוע עדין. לוקחים בכפית מעט מהבלילה של הנוקלה, ובעזרת כפית נוספת מעבירים אותה למים הרותחים. ממלאים את הסיר בחתיכות נוקלה, מבשלים כ-3 דקות או עד שכולם צפים במים. אוספים בעזרת כף מחוררת ומעבירים אל המרק. ממשיכים את התהליך עם כל התערובת.
לגבי הבצקניות – יש שיטה מצויינת לנטיפי בצק –
להניח פומפיה על הסיר, ולהעביר את הבצק מעל הפומפיה – הנטיפים נוטפים לתוך המרק, והטעם – טעם גן עדן.
שמעתי על השיטה הזו כשהכנתי את הנוקלה הללו, אבל כשניסיתי ליישם אותה הבנתי שמדובר במשהו אחר ממש.
צריך להוסיף הרבה קמח לבצק כדי שיהיה אפשר לגרד אותו בפומפיה בלי שהוא יידבק (אצלי הוא נמרח ממש גם אחרי שהכפלתי את כמות הקמח מהמתכון הזה)
לכן הנטיפים בשיטת הפומפיה יהיו מבצק דחוס יותר ודומים יותר לפסטה או פתיתים ופחות לבצקניות הרכות אליהן שאפתי במתכון הזה.
אז זו שיטה מצויינת לתוספת מעניינת במרק אבל לא מהמתכון הזה.
לבצקיות האלו קוראים נוקדלי, אמא שלי עשתה את זה ואני ממשיכה בדרכה.