עונת התפוזים כבר בעיצומה.
מצאתם תפוזים למיץ בזול? נצלו את ההזדמנות לקנות כמות גדולה וסחטו הכל.
את המיץ מקפיאים במנות:
מרפדים קופסאות בשקיות ניילון נקיות, יוצקים פנימה את מיץ התפוזים ומקפיאים.
כשרוצים לשתות מוציאים קוביה מהמקפיא, מקלפים את הניילון ומניחים בקנקן.
ממתינים להפשרה חלקית ומגישים קר.
את הקליפות לא זורקים!
נכין מהן קליפות הדרים מסוכרות, ממתק בריא יחסית ועשיר בויטמין C.
משתמשים בקליפת תפוז דקה (מתפוזים לסחיטה) שהיא פחות מרירה.
להכנה מתפוז רגיל, אשכולית וכד’ – משרים את הקליפות החתוכות במים למשך הלילה ואז מרתיחים, להוצאת המרירות.
בקליפות מרות במיוחד, כגון פומלה ואתרוג – חוזרים על תהליך ההשריה והרתחה מספר פעמים.
קליפות הדרים בשוקולד
החומרים
קליפות מ-6 תפוזים, או הדרים אחרים
800 גרם סוכר (4 כוסות)
240 מ”ל מים (1 כוס)
2 כפות מיץ לימון
לציפוי:
250 גרם שוקולד מריר
כף שמן
אופן ההכנה
מנקים את הקליפות מהחלק הלבן וחותכים לרצועות דקות. שוטפים היטב במים קרים.
שמים בסיר עם מים רותחים ומבשלים 4-3 דקות, מסננים ושוטפים שוב.
מחממים בסיר סוכר, מים ומיץ לימון עד להמסה מלאה והתחלת רתיחה.
מוסיפים את קליפות התפוזים וממשיכים לבשל בבעבוע חלש כחצי שעה.
מכבים את האש, מניחים לעמוד כחצי שעה נוספת עד שהקליפות מקבלות מראה שקוף.
מוציאים מהסיר ומסננים, מפזרים על נייר אפייה ומניחים לייבוש 4-3 שעות.
לחילופין מייבשים בתנור ב-90 מעלות למשך כשעה, משאירים את דלת התנור פתוחה מעט ליציאת אדים.
ניתן לבשל מספר סבבים של קליפות באותו סירופ, אחרי כל סבב מוסיפים מעט מים לסיר (אין צורך להוסיף סוכר).
לציפוי שוקולד:
ממיסים שוקולד עם שמן בקערה מעל סיר מים חמים (באן-מרי).
טובלים את קליפות ההדרים לציפוי מלא או חלקי. מפזרים על נייר אפייה ומניחים להתקרר.
שומרים במקום קריר או במקרר.
הפעם בישלתי בסיר מכוסה. כשהרמתי את המכסה בסוף הבישול ראיתי שם נוזל חום-שחור מבעבע, שהפך די מהר לג’ל חום-שחור מתקתק שאפשר איכשהו לדלות ממנו רצועות קליפת תפוז חרוכות, ולאחר מכן לגוש מוצק בצבע חום-שחור.
האם יש לך טיפים לגבי:
1. איך מפרידים כעת ביעילות את הגוש החום-שחור מהסיר?
2. איך נזהרים שזה לא יקרה שוב?
הרבה תודה מראש.
איכשהו הנוזל שלך כנראה הפך לקרמל והכל נשרף.
אסור שהנוזל יתאדה והסירוף יתקרמל! יכול להיות שהלהבה שבחרת גדולה מדי או שכמות הנוזל היתה קטנה מדי או שלא כל הסוכר נמס בערבוב הראשון.
לפעם הבאה: לוודא שכל הסוכר נמס ויש נוזל צלול לאורך כל הבישול, אם מצטמק להנמיך את הלהבה ולהוסיף מעט מים ולערבב היטב.
– קרמל שנדבק לסיר מסירים בעזרת מים: ממלאים את הסיר במים ומניחים לעמוד כל הלילה (אפשר מים רותחים ולקצר את הזמן) במשך הזמן הקרמל נמס לאיטו אל המים ופשוט נעלם עד הבוקר.
בפעם הקודמת ניסיתי לעשות ‘סיבוב שני’ על הנוזלים שנשארו מבישול הקליפות, והסיבוב השני יצא פחות מוצלח. הפעם הוספתי לנוזלים אלה את הפרי של תפוז ואשכולית, בישלתי לקונפיטורה ובתי הכינה ממנה חיתוכיות (גליון מס’ 95). היא התלוננה שהכמות קטנה מדי, והכינה מספר קטן של חיתוכיות, אך אלו שיצאו היו טעימות מאוד.
רעיון מצויין!
פעם אחת בישלתי, ואני ובעלי והילדים הגדולים מאוד נהננו, אבל אני לא זוכרת אם כיסיתי את הסיר, ולא כתוב במתכון אם צריך לכסות את הסיר.
אין צורך לכסות את הסיר, הביעבוע צריך להיות עדין ומתמשך, אין צורך להביא לרתיחה חזקה.
האם המתכון הזה יכול להצליח גם עם קליפות של קלמנטינות?
המתכון יעבוד גם עם קלמנטינות אבל יהיה פחות מוצלח כי הקליפה שלהן דקה יותר וצריך להקפיד להסיר את השכבה הלבנה המרה.
המתכון יעבוד גם עם כל שאר ההדרים – ברמות מרירות שונות אבל בהחלט יעבוד.
למה צריך לשטוף עוד פעמים את הקליפות אחרי שכבר שטפנו את התפוזים לפני שקילפנו?
השטיפות והבישול של הקליפות אחרי החיתוך נועדו בשביל להוציא כמה שאפשר את המרירות שלהן.
אם רוצים להשקיע עדיף להשרות אותן במים למשך 10-12 שעות ורק אז להחליף את המים ולבשל.
אני ממש נהנית מהמתכונים וההסברים המפורטים. רואים שאתה משקיע וזה ממש כיף 🙂
כמה זמן הקליפות המצופות מחזיקות מעמד?
תודה!
עקרונית אם שומרים את הקליפות המצופות בקופסא אטומה ללחות היא יכולה להישמר זמן רב מאוד – חודש ואף יותר מכך.
הבעיה העיקרית היא עם השוקולד, כיוון שהוא לא עובר פה תהליך של טמפרור הוא רגיש יותר לחום ויש צורך לשמור אותו במקום קריר או במקרר, באופן הזה הוא יעלה ‘צבע לבן’ תוך כשבוע פחות או יותר ולא יהיה נחמד לאכול אותו כך (אבל אפשר, זה לא מקולקל)
מי שיודע לטמפרר שוקולד יכול לעשות את זה עם שוקולד מטומפרר ואז ניתן לשמור במקום קריר (אבל לא קר!) במשך חודש לפחות.