את המאפה הזה הייתי מכין כל שבוע במסעדת ‘לוצ’נה’, והוא היה מוגש כמתנה לכל לקוח ביום שישי בבוקר – פרצל קטן וחם כפינוק של סוף השבוע.
בעברית הפרצל נקרא כעך. המקור שלו ככל הנראה גרמני, וברחבי העולם נוכל למצוא הרבה גרסאות שונות שלו, כולל זו הערבית עם זעתר. הגרסה שהבאתי כאן בסגנון אמריקאי.
הטריק של הפרצל הוא בתהליך ההכנה שכולל תפיחה עדינה, ובישול במים עם סודה לשתייה לפני האפייה. הבישול מעניק לו ברק וצבע, וגם מרקם מעט פריך מבחוץ אבל רך מאוד בפנים.
כאשר עמילן (שנמצא בקמח) ספוג כמות גדולה של נוזל ומתחמם ל-90 מעלות, הוא מתחיל להפוך לג’ל סמיך. כך בבישול הפרצל במים רותחים, השכבה החיצונית של הבצק סופגת הרבה מים ומתחממת, ונוצרת שכבה עבה של ג’ל שעוטף את המאפה. באפייה השכבה הזו מתייבשת ומתקשה, ומקבלת ברק מיוחד שלא יתקבל בשיטה אחרת.
כדי להשחים מאפה בדרך כלל מוסיפים סוכרים לבצק, או מורחים בביצה לפני האפייה. את ההשחמה של הפרצל יוצרים בעזרת סודה לשתייה שמוסיפים בבישול. הסודה היא אחד המרכיבים היחידים במטבח שהוא בסיסי (ולא חומצי). כאשר הסודה נספגת בפרצל היא מורידה משמעותית את רמת החומציות וגורמת להשחמה מהירה ועמוקה באפייה.
בגרסאות שונות לפרצל מוסיפים למי הבישול דבש או קרמל, שנותנים השחמה אחרת למאפה וגם טעם מתקתק יותר. בגרסה הזו, למרות שיש דבש בבצק, המאפה הוא מלוח והמתקה של הקרום לא תתאים לו.
הדבש שבמתכון נועד לתת טעם וגם להעמיק את ההשחמה באפייה. אפשר להחליף אותו בסילאן באותה הכמות (ישפיע גם על הצבע של הבצק וגם על הטעם). אם רוצים להחליף בסוכר מפחיתים את הכמות ל-70 גרם (1/3 כוס). אפשר גם לוותר על הסוכרים לגמרי, אבל לא מומלץ.
הפרצל הכי טעים כשהוא טרי. אפשר לשמור אותו בטמפרטורת החדר למשך יום-יומיים, כדאי לחמם מעט לפני ההגשה.
לאחסון ארוך מומלץ להקפיא את הפרצל מיד לאחר הבישול בלי לאפות, לאחר הפשרה מלאה אופים אותם עד להשחמה ומגישים מיד. במידת הצורך אפשר גם להקפיא את המאפים המוכנים אחרי אפייה.
פרצל
החומרים
כ-15 יחידות
550 גרם קמח (4 כוסות)
7 גרם מלח (1 כפית מלאה)
5 גרם שמרים (1 כף שטוחה)
90 גרם דבש (1/4 כוס)
325 גרם מים (1/3 1 כוס)
לבישול: מים וסודה לשתייה
אופן ההכנה
שמים את הקמח, המלח והשמרים בקערת מיקסר, מערבלים מעט. מוסיפים את הדבש והמים. מעבדים עם וו לישה עד לקבלת בצק חלק וגמיש ומעט דביק. מניחים מכוסה לתפיחה ראשונה 45-30 דקות.
מחלקים לחתיכות קטנות, יוצרים ‘נחשים’ וקולעים לצורת פרצל (בייגלה גדול) או לשמיניות קטנות. מניחים על נייר אפייה משומן למנוחה כ-10 דקות.
בסיר נמוך ורחב מחממים מים בגובה 5-4 ס”מ, כשמתחיל לבעבע מוסיפים 2 כפיות סודה לשתייה. מנמיכים את האש ומבשלים את הפרצלים, 5-4 יחידות בכל פעם, למשך 15-10 שניות מכל צד או עד שמקבל מראה בהיר ומקומט. מוציאים עם כף חורים ומסדרים מיד על נייר האפייה המשומן. כאשר מכינים כמות גדולה במיוחד מוסיפים עוד סודה לשתייה באמצע תהליך הבישול.
מפזרים מלח גס מלמעלה. אופים ב-180 מעלות, 10-8 דקות עד שמשחים יפה.
יצא מושלם!! תודה רבה על המתכונים וההסבר המפורט. יישר כח!
שלום עודד,
תודה על המתכון ועל הנכונות לענות על שאלות. אני רוצה להקפיא את הביגלים. איך מפשירים אותם כראוי אח”כ?
הכי טוב זה לאפות 3 דקות פחות, אחרי האפייה לקרר לגמרי, לארוז היטב ולהקפיא, להפשיר כשעדיין ארוז, ולאחר הפשרה מלאה לאפות 5-6 דקות נוספות רק להשלמת הצבע.
אפשר גם להקפיא לאחר אפייה מלאה ורק לחמם מעט לפני ההגשה (ואחרי הפשרה מלאה)
ברכתו המוציא.
שולחן ערוך קסח, יד: חלוט (פירוש כמין פת חולטין אותו ברותחין) שאחר כך אפאו בתנור פת גמור הוא ומברך עליו המוציא.
הי, האם ניתן להחליף דבש בסילאן? פשוט אין כרגע דבש בבית…
כן, כתוב במפורש בטיפ בפסקה לפני האחרונה.
שאלה לא ממש קשורה, כתבת שמאפה בסיסי ישחים טוב יותר, למה? וא”כ, בצק עם סודה לשתייה (מתכונים ללחמים מהירים) ישחים באפיה טוב יותר מבצק שמרים?
תודה רבה על המתכונים וההסברים המחכימים!!
בהשחמה אין ‘טוב יותר’, הדיון הוא על איזה צבע, כמה עמוק, ובאיזו טמפרטורה הוא יופיע באפייה.
בסיס/חומצה זה אחד המשפיעים ואכן בצק עם סודה לשתיה ישחים מהר ועמוק יותר מבצק מקביל ללא הסודה.
אבל יש עוד גורמים שמשפיעים:, נוכחות של סוכרים בבצק, הברשה בביצה ובמרכיבים אחרים, טמפרטורת האפייה ועוד.
לכן אי אפשר להשוות בין מתכונים ששונים מהותית זה מזה, אפשר להשוות רק בין מתכונים דומים מאוד או בהשפעה של שינויים על אותו המתכון
עוד על השחמה של מאכלים ומאפים אפשר לקרוא במאמר המצויין הזה: https://scienceinmyplate.com/2010/06/27/איך-סטייק-הופך-לסטייק/
האם אפשר להכין את הפרצל מתוק? ואם כן אז איך?
תודה על המתכונים הנהדרים!!!
לא ממש מקובל ובעצמי לא ניסיתי אבל אין בעיה עקרונית, סביר להניח שיצא מצויין.
אפשר להקטין משמעותית את כמות המלח בבצק (לא להשמיט לגמרי) ולהוסיף עוד קצת סוכר או דבש.
אם ניסית אשמח לשמוע איך יצא 🙂
תודה על המתכון הנהדר!
האם אפשר ללוש עם היד, או שהבצק דביק מדי?
אפשר בהחלט ללוש ידנית, כך אני מכין אותו תמיד. הבצק קצת דביק ופחות נוח לעבודה אבל לדעתי אפילו עדיף ידנית…
יצא מדהים!
עודד תודה על המתכון הכנו ויצא אליפות…
מוצאו של הבייגלה הוא מ… פולין, משפחה יהודיה שרצתה לעקוף את נטילת הידיים (ממחסור חמור במים), החליטה לבשל את הבצק, כדי שלא יחשב כלחם, וברכתו תהיה מזונות…
לא שמעתי על הסיפור הזה. בכל מקרה למאפים ומאכלים רבים יש גרסאות רבות לגבי המקור שלהם, אי אפשר להוכיח באמת איפה הומצא כל מאכל.
הסיפור עצמו קצת מפוקפק כי הפיתרון של הבישול לא חוסך להם במים…
שלום עודד,
האם כל הכמות אמורה להיכנס לתבנית תנור אחת? אם לא, האם יש בעיה שהבייגלים יחכו בצד לאחר הבישול עד שהתבנית הראשונה תסתיים להאפות?
תודה רבה על כל המתכונים שאתה שולח, אנחנו מאוד נהנים מהם!
הכמות הזו נכנסה לי בשתי תבניות. עדיף שהפרצל לא יחכה הרבה זמן מהבישול עד האפייה. אני אפיתי 2 תבניות יחד עם טורבו והחלפתי ביניהן באמצע האפייה יצא מצויין.
אם רוצים לאפות כל תבנית בנפרד אז מעצבים תבנית אחת, מבשלים אותה ומכניסים לתנור ובזמן שהיא נאפית מעצבים ומבשלים את המחצית השניה. עד שהראשונה תאפה נסיים לעבוד על הסבב השני ונוכל לאפות גם אותו בלי המתנות.
איך להכין עם קמח מלא? (קמח יצהר 70אחוז)
באותו האופן בדיוק, תגדילי קצת את כמות המים כדי שהבצק יהיה רך. בהתחלה הוא יהיה דביק וזה בסדר, תני לו מנוחה 4-5 דקות ואז לישה נוספות, אם יש צורך אז תחזרי על הסבב הזה פעם נוספת. אח”כ להמשיך לפי המתכון
בייגל אמריקאי, ברכתו “המוציא” (עד כמה שאני יודעת), למה זה מזונות? הנוזלים הם מים ולא מיץ.
עניתי בתשובה הקודמת,
לפי ההלכה אין משמעות לנוזל שאיתו הכינו את המאפה, אפשר להכין גם מאפי מזונות עם מים, השאלה העיקרית היא האם יש הבדל משמעותי בטעם או בצורת האכילה מלחם רגיל, או שיש מילוי או שהבצק פריך (נכסס).
לקריאה נוספת: http://ph.yhb.org.il/10-06-02/
למה מזונות ולא המוציא?
הבצק מתוק במיוחד?
בכל אופן, מאפה שנאפה לאחר הבישול נחשב אפוי ולא מבושל ואם הוא לא ממולא / מתוק / נכסס – לכל הדעות ברכתו כברכת לחם.
אני לא מתיימר לפסוק הלכות, כל אחד יעשה כמנהגו או שישאל רב מוסמך.
למיטב ידיעתי כיוון שהמאפה הזה ממותק וגם נאכל בכמויות קטנות כ’נשנוש’ לכן ברכתו באכילה כזו היא ‘מזונות’.
אבל אכן, אם אוכלים ממנו כמות של קביעת סעודה או שמתכוונים לשבוע ממנו ודאי שברכתו תהיה ‘המוציא’ כמו כל מאפה אחר בסגנון הזה
שלום עודד,
תודה על עוד מתכון מצוין.
רק יש משהו שאני לא מבינה. אתה אומר שאם רוצים להחליף דבש בסוכר, מורידים את הכמות מ1/4 כוס דבש שזה 90 גרם ל1/3סוכר, 70 גרם.
תודה
מרים
ההסבר הוא פשוט: הדבש מכיל 80% סוכר, והסוכר הוא כמובן 100% סוכר, לכן אם נחליף את הדבש בסוכר באותו משקל נקבל בסופו של קצת יותר סוכר ובמתכון הזה זה משמעותי כי אנחנו לא רוצים מאפה מתוק.
בהרבה מקומות אין להבדל הזה השלכה משמעותית ולכן יגידו להחליף במשקל זהה, פה השתדלתי לשמור על כמות הסוכר בפועל אחידה.
אפשר להקפיא?
אני רוצה להכין לשבת..
כן, כתבתי בפסקה האחרונה של הטיפ.
לביגל ירושלמי יש לעשות שינוים קלים במתכון?
למיטב זכרוני המתכון של הבייגל הירושלמי דומה מאוד למתכון הזה (אין דבש, יש רק מעט סוכר)
אבל הוא לא עובר את שלב הבישול כמו כאן, רק מעצבים את הצורה של הבייגל, מברישים ביצה, מפזרים בנדיבות שומשום, מתפיחים מעט ואופים.
סודה לשתיה?
זה לא יעשה טעם מוזר?
הסודה לא משפיעה על הטעם, המעט שנספג לבצק מתנדף או מתפרק באפייה.
האם ניתן להשתמש בקמח כוסמין?
במידה וכן, האם זה מצריך שינויים נוספים במתכון?
לא ניסיתי אבל אין סיבה שלא יעבוד. לכוסמין יש להקטין מעט את הנוזלים במתכון, הכמות המדוייקת תלויה בקמח, מנסים ומתקנים במידת הצורך עם קמח או מים עד שמגיעים למרקם נוח.
בנוסף יש ללוש את הבצק קצת יותר ובעיצוב הפרצלים לעבוד בעדינות שלא לקרוע את הבצק. מעבר לזה אין שינויים נוספים.
בישול ואחר כך אפייה. מה מברכים עליו ברכה ראשונה ואחרונה?
עיקר ההכנה שלו היא האפייה. אבל בין כך ובין כך מברכים עליו ‘מזונות’ וברכה אחרונה ‘על המחיה’ – כמו על כל מאכל שעיקרו קמח, בלי קשר לאופן ההכנה שלו.
הכנתי פעם עם טבילה במים חמים, הבעיה היא שהצורה היפה נהרסת בגלל המים החמים…
פה זה לא רק טבילה במים רותחים, זה ממש בישול, ואכן המרקם החיצוני נהיה מקומט ונראה פחות יפה אבל הוא מסתדר באפייה וחוזר להיות מרשים מאוד.