הטיפ השבוע מתמקד בטכניקה של אפיית לחם בתבנית סגורה, שנפרס למרובעים מדויקים ויפים. לחם כזה נקרא בשפה המקצועית ‘קאסטן’, על שם התבנית בה הוא נאפה, והוא מושלם להכנת כריכים.
תבנית ‘קאסטן’ זו תבנית ארוכה ומרובעת, עם מכסה שטוח שנתפס היטב על התבנית. בדקות הראשונות של האפייה הבצק תופח וממלא את כל פינות התבנית, וכך מתקבל לחם מרובע ויפה להכנה של כריכים בצורת מרובע או משולש.
הביטוי ‘קאסטן’ לא מתייחס למתכון מסוים, אלא לצורה בלבד. אפשר להכין בטכניקה הזו כל לחם מכל בצק שאוהבים – אפילו בצק רך כמו של חלה. המתכון השבוע מבוסס על לחם כפרי, מתערובת של קמח לבן וקמח מלא וציפוי דגנים מסביב. אפשר לוותר על הדגנים או להחליף אותם בציפוי אחר, אפשר לערב לתוך הבצק לאחר הלישה תוספות כמו אגוזים, זיתים, דגנים וכו’.
במתכון הזה השתמשתי בתבניות אינגליש-קייק חד פעמיות, והוא מתאים ל-2 לחמים בתבנית כזו.
אפשר גם לקנות תבנית ‘קאסטן’ בחנויות לציוד מקצועי, הן גדולות יותר, החל מרוחב 10 ס”מ ואורך 27-25 ס”מ. הכמות במתכון תתאים לכיכר אחת בגודל הזה, ולתבניות גדולות יותר יש להגדיל את המתכון בהתאם.
כשאופים בתבנית ביתית שאין לה מכסה, מכסים במגש אפייה גדול וכבד שלוחץ על הבצק ולא מאפשר לו לתפוח מעבר לתבנית. את הבצק מכסים מלמעלה ברצועה של נייר אפייה, כדי שלא יידבק למגש או יתלכלך ממנו. אם אין מגש כבד אפשר להשתמש במשטח מתכתי אחר ולהניח עליו תבנית עם מים רותחים כמשקולת (חשוב שהמים יהיו רותחים מראש ולא יורידו את הטמפרטורה בתנור בתחילת האפייה).
עיצוב הבצק לכיכר הוא שלב משמעותי בהכנת לחם, סיבי הבצק מסתדרים בצורה מעגלית ומתוחה, וכך נקבע האופן שהלחם יתנפח באפייה והמרקם הפנימי של הכיכר.
גם כשאופים בתוך תבנית חשוב לעצב את הבצק מעט, אבל העיצוב פשוט יותר ולא מצריך מיומנות גדולה: משטחים את הבצק בידיים על משטח מעט מקומח, ליצירת מלבן שמן באורך התבנית הרצויה, מגלגלים את המלבן לנקניק ומעבירים לתבנית.
ההתפחה השנייה נעשית בתוך התבנית. יש לעקוב מדי פעם אחרי הבצק ולא להסתפק במדידת הזמן – הבצק צריך למלא את התבנית כמעט לגמרי, אבל לא עד הסוף. את שאר התפיחה הוא יעשה בדקות הראשונות של האפייה כשהתבנית כבר סגורה.
אם נתפיח את הבצק מעל גובה התבנית, לא נוכל להניח את הכיסוי בלי לפגוע בבצק או בצורת הכיכר שנקבל.
כאשר אופים לחם בתוך תבנית, ובמיוחד כשהוא סגור במכסה, אין אידוי נוזלים החוצה בשלבי האפייה הראשונים, והלחם עלול להתקבל כבד ולח. כדי לאפשר ללחם לאדות היטב את הנוזלים, מחלצים אותו מהתבנית אחרי השלב הראשון של האפייה וממשיכים לאפות כשהוא פתוח ומאוורר, עד שלא מרגיש כבד.
לא מומלץ לאפות את הלחם במצב ‘טורבו’, כדי למנוע השחמת יתר וחריכה של הכיכרות באפייה הארוכה.
את הלחם שומרים בטמפרטורת חדר עטוף בניילון, למשך יום אחד מהאפייה. אם עוטפים בעטיפת נייר או בניילון מחורר של לחמים הוא יכול להחזיק אפילו יום נוסף. לאחר הפריסה הלחם מתייבש במהירות ולא יישמר אפילו יום אחד.
להכנה מראש ואחסון ארוך: אחרי שהלחם התקרר לגמרי, פורסים לפרוסות יפות, אורזים בשקית ניילון ומקפיאים למשך חודשיים ויותר. כדאי לחלק מראש לשקיות לפי מספר הפרוסות שנרצה להפשיר בכל פעם, להפשרה אפשר להוציא בערב ולהניח על השיש עד הבוקר.
בכל מקרה לא מאחסנים לחם במקרר.
לחם כפרי מרובע
החומרים
ל-2 כיכרות בתבנית אינגליש-קייק או דומה
350 גרם קמח לבן (1/2 2 כוסות)
150 גרם קמח מלא (1 כוס)
12 גרם מלח גס (1 כף)
6 גרם שמרים יבשים (1 כף)
330 גרם מים פושרים (1/3 1 כוס)
תערובת דגנים:
גרעיני חמניה, שיבולת שועל, גרעיני דלעת, פשתן, קינואה, פרג, שומשום וכדו’.
אופן ההכנה
מערבבים יחד את כל החומרים מלבד המים, מוסיפים את המים ולשים היטב עד לקבלת בצק חלק ואחיד. מניחים לתפיחה עד שמגדיל מעט את נפחו (כחצי שעה).
מכינים כלי רחב וארוך ומפזרים בו את תערובת הגרעינים בשכבה עבה.
משטחים את הבצק למלבן באורך התבנית, ומגלגלים לנקניק שמן. מרטיבים מעט את הבצק ומגלגלים בתערובת הגרעינים מכל כיוון, מניחים בתבנית ומכסים בניילון מלמעלה. מניחים לתפיחה למשך כ-40 דקות, או עד שכמעט ממלא את התבנית.
מכסים את הכיכר בנייר אפייה ומניחים מעל מגש אפייה גדול כמשקולת.
אופים ב-220 מעלות למשך 5 דקות, מנמיכים טמפ’ ל-180 מעלות ואופים 15 דקות נוספות.
מוציאים את התבניות מהתנור ומסירים את התבנית העליונה, מחלצים את הכיכרות ומסדרים על מגש אפייה או על רשת. מחזירים לאפייה נוספת ב-160 מעלות, 8 דקות ויותר עד שהכיכר שחומה היטב ואינה כבדה.
מניחים לכיכרות להתקרר לגמרי. פורסים לפרוסות ומכינים כריכים – מרובעים או משולשים.
שלום, אם אני אופה במקום בשתי תבניות – בתבנית אחת באורך 30 שהיא קצת רחבה (מיועדת ללחם) – האם זמן האפייה משתנה וכיצד?
אם אופים הכל יחד בתבנית גדולה צריך להאריך את משך האפייה ולהנמיך את הטמפרטורה.
מתחילים כמו שכתוב במתכון – 5 דקות על 220 מעלות, ואז 10 דקות על 180, מנמיכים ל-165-170 ואופים עוד 10 דקות.
אז מוציאים מהתבנית, מעבירים לרשת ואופים ב-160 10-15 דקות או עד שהכיכר קלה יחסית.
תודה על המתכונים וההסברים הרבים שמלווים אותם!
לחם ביתי הרבה פעמים מתפורר הרבה יותר מלחם קנוי. מה גורם לזה?
ההתפוררות הזו היא תוצאה של כמה גורמים:
א. איכות הקמח או חוסר בלישה. בקנייה להעדיף קמח עם חלבון גבוה יותר (בערכים התזונתיים שעל האריזה), וללוש היטב את הבצק.
ב. אכסון לקוי. לחם שומרים בטמפרטורת חדר או במקפיא, לא מקררים במקרר!
ג. התיישנות. לחם ביתי מתיישן מהר יותר באופן טבעי בגלל שאין בו את החומרים המשמרים שיש בד”כ בלחם תעשייתי. אי אפשר למנוע את זה אבל חימום עדין לפני ההגשה מקטין משמעותית את האפקט.
תודה על התשובה המפורטת 🙂
אפשר להכין מקמח מלא (100%) בלבד?
כן, תראי פירוט בתגובה לאילה.
האם אפשר להכין את הלחם כולו מקמח מלא או כוסמין?
מה היחסים במצב כזה?
תודה!
אפשרי בהחלט, אבל צריך להתאים את כמות המים לאופי הקמח, ובשניהם יש ללוש פעמיים – אחרי הלישה הראשונה מניחים לבצק לנוח 3-4 דקות ולשים פעם נוספת כ-2 דקות, חוזרים על הסבב הזה פעם נוספת.
בקמח מלא מגדילים את כמות המים בכ-1/2 כוס. הכמות המדוייקת משתנה מקמח לקמח, הבצק צריך להיות רך ומעט דביק.
בקמח כוסמין מקטינים במעט את כמות המים ותוך כדי הלישה מוסיפים במידה ויש צורך, גם הוא צריך להיות רך ומעט דביק.
מה אפשר להוסיף ללחם שיהיה בעל צבע כהה. כך אפשר לשחק עם הצבעים בפרוסות למשל של משולשים וכו’, תודה רבה
לצבע כהה בלי מאמץ אפשר פשוט להוסיף כף או שתיים של קקאו לקמח.
לצבעים נוספים:
מוסיפים 2-3 כפות רסק עגבניות למים לקבלת גוון אדום-בורדו.
מחליפים מחצית מהמים במיץ סלק לקבלת גוון סגול.
מחליפים כשני-שליש מהמים במיץ גזר לקבלת גוון כתום.
טוחנים צרור פטרוזיליה/בזיליקום עם מעט מיץ לימון ומוסיפים לבצק לקבלת גוון ירוק (אפשר לסנן ולהוסיף רק את הנוזל שהתקבל)
כל הוספות הטעם מוסיפות או משנות משהו בטעם הלחם לפי החומר שהוספנו ועוצמת הטעם שלו.
אפשר להכין בצקים בצבעים שונים ולשלב לקבלת צורות מיוחדות ומעניינות בפרוסה הסופית