את גדעון עמיר ואת “טעם ורוח” הכרתי לפני כחצי שנה, כ’מתחרה’ שעושה סדנאות בישול ניידות. יום העצמאות הוא הזדמנות מצוינת להכיר בינכם, לנצל את המומחיות שלו בבשרים ולקבל ממנו מתכון שווה להכין על המנגל. מוזמנים גם לקרוא עוד על הסדנאות שלו.
עראייס הוא מתכון מזרח-תיכוני מושלם ל’על האש’ – פיתה ממולאת קציצות בשר מתובלות, שניצלות בתוך הפיתה. הקציצות שומרות על עסיסיות, והפיתה פריכה מאד מבחוץ וספוגה במיצי הבשר מבפנים. תענוג!
עראייס מכינים מבשר שומני, שיהיה עסיסי וטעים. במתכון השתמשתי בבשר טחון עם תוספת של שומן כבש, בגלל שבשר טחון בדרך כלל מכיל רמת שומן נמוכה או בינונית. אפשר להחליף אותם ב-1,200 גרם בשר טחון בעל רמת שומן גבוהה, כמו צוואר או שפונדרה (אפשר להתייעץ עם הקצב).
אם רוצים מנה יותר דיאטטית אפשר לוותר לגמרי על השומן, אבל התוצאה תהיה פחות עסיסית.
תערובת הבשר מתאימה גם להכנת קבבים. בגלל שאין ביצה בתערובת, חשוב להקפיד על לישה ארוכה של הבשר, כך תתקבל עיסה אחידה והקבבים לא יתפרקו על המנגל.
מומלץ להגיש את העראייס עם טחינה. אם רוצים טחינה לבנה במיוחד, מכינים אותה עם מי קרח.
להכנת טחינה ירוקה, טוחנים היטב במעבד מזון עשבי תיבול, עם שום ומיץ לימון, ורק אז מוסיפים את הטחינה והמים. אני אוהב להשתמש בפטרוזיליה ובכוסברה ביחד. לאמיצים מומלץ להוסיף גם כמה עלים של נענע, לקבלת טעם מיוחד.
עראייס
החומרים
10-5 מנות
5 פיתות חצויות
1 ק”ג בשר טחון
200 גר’ שומן כבש טחון (לא חובה)
2 שיני שום
1 בצל גדול
1 חב’ פטרוזיליה
1/2 חב’ כוסברה
1/2 כוס מי סודה
מלח, פלפל, מעט כמון
2 כפות תערובת תיבול לקציצות
קמצוץ קינמון
50 גר’ צנוברים
אופן ההכנה
מערבבים בקערה גדולה את הבשר והשומן. מרסקים במעבד מזון בצל, שום, עשבי תיבול וסודה, עד לקבלת תערובת ירוקה משחתית. מוסיפים את תערובת עשבי התיבול לתוך הבשר, ומוסיפים את התבלינים.
לשים את התערובת היטב מספר דקות ליצירת תערובת אחידה. טועמים ומשפרים תיבול.
יוצרים מהתערובת כדורים בגודל 100 גר’ בערך, וממלאים בחצאי הפיתות.
צולים על האש או על מחבת פסים. כשהפיתות משחימות היטב בודקים אם הבשר כבר מוכן לגמרי. אם צריך ניתן לאפות עוד כ-5 דקות בתנור (ב-180 מעלות).
מומלץ להגיש עם טחינה.
תודה על שיתוף.
הוספה של רבע כוס מי סודה לקציצות בשר מיד לפני ההכנה ( כמובן לערבב שוב) עושה את הקציצות יותר קלילות. אפשר גם להוסיף כפית אבקת סודה לשתיה לתערובת. גם עושה אוורירי יותר.
לא ענית אם זה סודה נוזלית או סודה לשתיה
שלחתי לגדעון, חיכיתי לתשובה ממנו.
עכשיו ענה לי שמדובר בחצי כוס משקה סודה, משנה את הכתוב במתכון שיהיה מובן יותר.
נשמע מאד טעים. יש אולי אפשרות להכין את זה כמנה טבעונית?
לא ניסיתי בעצמי אבל בעיקרון כל מתכון לקציצה טבעונית – עם טופו, עדשים, חצילים וכדו’, יכול להתאים להכנה באופן הזה ויהפוך לעראייס טבעוני מוצלח.
שתי שאלות:
הראשונה קולינארית והשניה אטימולוגית:
א. אפשר לעשות גם בתנור, בגריל?
ב. מה מקור השם הזה עראייס? (מודה שכאחד שמכיר קצת את העולם החרדי-ליטאי – זה ממש לא נשמע טוב).
א. אפשר לעשות בגריל, כדאי להפוך באמצע הבישול.
(גדעון, אם אתה חושב אחרת אתה מוזמן לתקן אותי)
ב. (מסתמך על מקורות אינטרנטיים) מקור המנה הוא ערבי – לבנון/ירדן. ההתייחסות שהצלחתי למצוא לגבי השם גורסת שמקור השם בערבית הוא ערוס (arous) שמשמעותו “כלה” בהטייה ללשון ברבים כלומר “כלות”. הסבר אחד הוא שמקובל להגיש אותה בחתונות שבהם הכלה מוקפת בחיבוקים, הסבר אחר שהמנה מזכירה באיזשהו אופן בגד ערבי מסורתי של כלות.
יפית, חצי כוס סודה לשתיה? :O
האם זה משקה סודה או סודה לשתייה?
מי סודה (המשקה), תיקנתי במתכון שיהיה יותר מובן
אם אני רוצה להכין ואין לי מחבת פסים, אפשר על רגילה?אצטרך להוסיף שמן? ובכלל, מה העניין, של מחבת פסים? למה משתמשים בה?
תודה רבה!!
הודיה שלום
במחבת פסים משתמשים גם לצורך אסתטי – כדי ליצור פסי צריבה יפים וייראה כאילו עשינו על האש, אבל יש עוד סיבה – הפסים שעל המחבת יוצרים חיכוך קטן יותר עם הבשר, מה שעוזר לכך שהבשר לא יידבק למחבת.
אם אין מחבת פסים, ניתן להשתמש במחבת רגילה, אבל חשוב לחמם אותה מאוד (עד שיעלה ממנה עשן), ולקחת בחשבון שהתוצאה שתתקבל תהיה קצת פחות יפה (אבל לא פחות טעימה 🙂 )
בתיאבון!