רובנו קונים לחם אחיד שמיוצר באופן תעשייתי, ומוותרים על אפיית לחם בבית. אבל בניגוד לתפיסה הרווחת – לאפות לחם ביתי זה לא מסובך ולא קשה, יותר טעים וגם יותר בריא.
הכנה של לחם היא תהליך שנמשך מספר שעות, אבל ההתעסקות עם הבצק בפועל דורשת חלק קטן מהזמן, ורוב הזמן עובר דווקא בהמתנה בשלבי התפיחה והאפייה. לכן כשאתם אופים לחם, תכננו את הזמנים כך שתוכלו להתפנות לבצק שצריך, ומצד שני לנצל את הזמנים הפנויים למשימות אחרות.
הסוד להכנת לחם מוצלח טמון בשני מרכיבים: לישה נכונה והתפחה ארוכה.
לישה אפשר לעשות במיקסר ביתי עם וו לישה או באופן ידני. בשתי הדרכים מומלץ להפסיק באמצע הלישה ולתת לבצק מנוחה קצרה, ולאחר מכן להמשיך ללוש עד שהבצק חלק וגמיש.
התפחה נכונה זו התפחה איטית, ללא חימום או זירוז אחר, עד שהבצק מגדיל את נפחו באופן משמעותי – גם בהתפחת הבצק וגם בהתפחה השנייה שלפני האפייה.
בשלב עיצוב הבצק לכיכר יש לוודא שמתקבל קרום מתוח ולא רק צורה של כיכר, הקרום המתוח יבטיח תפיחה אחידה ויפה גם לגובה.
הדרך הטובה ביותר לעצב כיכר היא לקפל את הבצק על עצמו פעמיים או שלוש, כל פעם באותו הכיוון, עד שהבצק בקפל נמתח. מהדקים את כל התפרים ומניחים את הכיכר כשהתפרים למטה והחלק המתוח כלפי מעלה.
הרבה פעמים שואלים אותי אם אפשר להכין בצק מראש ולשמור במקרר, ואת העיצוב והאפייה לדחות למחרת, כדי לחלק את התהליך על שני ימים נפרדים.
עקרונית זה אפשרי, אבל הפיתרון הזה רק מסרבל את התהליך. כשהבצק יוצא מהמקרר הוא קר מאוד ולרוב לא מספיק תפוח, ולכן התפיחה שלפני האפייה תהיה איטית מאד – פי שניים ויותר מאשר בתהליך רצוף ללא קירור.
את הלחם שומרים בשקית (עדיף נייר) בטמפרטורת חדר, עד יומיים. לאחסון ארוך יותר ניתן להקפיא את הלחם בשלמותו, או כשהוא פרוס. אין לקרר את הלחם במקרר!
גיוונים
– ללחם בסגנון כפרי מחליפים 150 גרם מהקמח (כ-1 כוס) בקמח שיפון, או 300 גרם מהקמח בקמח מלא.
– ללחם בעל קרום כהה ומבריק יותר מוסיפים 1/2 כוס דבש לבצק בשלב הלישה.
– לחם דגנים: מגדילים את כמות המים בכ-120 מ”ל (1/2 כוס) ומוסיפים לבצק לאחר הלישה כוס של תערובת דגנים: שיבולת שועל, גרעיני חמניה, גרעיני פשתן, גרעיני דלעת, שומשום ועוד.
– לחם עם תוספות: מוסיפים לבצק לאחר הלישה חופן תוספת כגון אגוזים, זיתים, בצל מטוגן, עגבניות מיובשות או עשבי תבלין. אין צורך לשנות את כמות המים.
לחם ליומיום
החומרים
לכיכר אחת גדולה
500 גרם קמח לבן (1/2 3 כוסות)
10 גרם מלח (1/2 כף)
5 גרם שמרים יבשים (כ-1/2 כף)
320 גרם מים (1/3 1 כוס)
אופן ההכנה
מערבבים את החומרים היבשים בקערה, מוסיפים מים. מערבבים ולשים ביד או במיקסר עם וו לישה עד שמתקבל בצק חלק וגמיש.
מכסים את הבצק בניילון ומניחים לתפיחה ראשונה עד שמגדיל את נפחו באופן משמעותי.
מעצבים צורת כיכר ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעט קמח מלמעלה ומכסים בניילון. מניחים לתפיחה שנייה עד שכמעט מכפיל את נפחו.
מחממים מראש תנור ל-200 מעלות עם כלי מים בתחתית. עם סכין חלקה חורצים בכיכר 5-3 חריצים.
אופים כ-20 דקות עד שמשחים יפה. מנמיכים טמפרטורה ל-170 מעלות ואופים כ-10 דקות נוספות, עד שהכיכר קלה ובנקישה על התחתית נשמע קול חלול.
מניחים על רשת עד שמתקרר לגמרי.
שלום,
אני מנסה לעשות לחם מקמח שיפון מלא (100% מהקמחים), שמתי את כל הכמויות לפי המתכון אבל במיקסר הוא די מהר לש על ריק ורוב הבצק נצמד לדפנות. מה יכולה להיות הבעה? איך אפשר שילוש את כל החומר?
תודה
קמח שיפון לא מסוגל לפתח רשת גלוטן כמו קמח מחיטה או מכוסמין, הלישה צריכה להיות ארוכה מאוד. (חשוב גם להוסיף מים יותר מהמתכון כדי שהבצק יהיה רך ולא נוקשה)
אם הבצק נדבק לדפנות ולא נתפס על המלוש כנראה מדובר בכמות קטנה מדי בשביל המיקסר הזה, אפשר ללוש ידנית.
בכל מקרה, גם אחרי לישה ארוכה מתקבל בצק שנקרע יחסית בקלות ומרגישים רק מעט גמישות.
הלחם יתפח אבל יקבל סדקים גדולים בקרום החיצוני ולאחר אפייה יהיה כבד ומתפורר. רצוי להאריך מעט את האפייה למספר דקות על חום נמוך יותר כדי לאפשר למים העודפים להתאדות החוצה.
שאלה נוספת. כתבת5 גר’ שמרים 1 כף. לאיזה כף מתכוון מפני שכף ממדידה אוניברסלית מכילה 10-10 גר’ שמרים. קצת מבלבל. תודה.
נכון, זו טעות.
הכמויות במתכון הזה נכתבו לפי מדידות שעשיתי פעם (כשכתבתי אותו) לפי כף ביתית וזו לא הכמות האוניברסלית.
תיקנתי במתכון את מידות הנפח של המלח ושל השמרים לפי הלוחות האוניברסליים לכפות מדידה, גם כאן יש מחלוקות לגבי הדיוקים,
עדיף לעבוד עם משקל דיגיטלי ביתי – מאוד זמין ונוח לעבודה ופותר את טעויות המדידה.
שלום עודד. ניסיתי בגלל כמות המים יצא בצק רך ודביק מאוד. הגדלתי חק”ג והכפלתי כמות המים שמתי 640 גר’ מים ויצא דביק
רך ודביק זה טוב! לא לפחד מזה.
בצק צריך להיות רך – לא נוזלי או רך מדי. אבל ככל שהבצק יהיה קשה ועבה יותר הוא יתפח לאט יותר ויתקבל לחם דחוס וכבד. ככל שהבצק יהיה רך יותר הוא יתפח טוב יותר ויתקבל לחם אוורירי ורך.
לגבי הדביקות – זה בעיקר עניין של לישה טובה ומנוחות, אם נותנים לבצק לנוח 3-4 דקות באמצע הלישה, לאחר הלישה הוא כבר יהיה גמיש יותר ופחות דביק.
בכל מקרה אם בצק דביק זה לא מדד לבעיה בבצק. פשוט מקמחים מלמעלה את הבצק ואת הידיים (בכמות מינימלית של קמח, רק שלא יידבק) ועובדים איתו כרגיל.
לא לפחד מבצק רך ודביק, זה מצריך קצת תרגול ובעיקר שבירה של הרגלים אבל הלחם מתקבל הרבה יותר טעים בסוף.
יצא מצוין! עשיתי עם קמח מלא, בצל מטוגן וזרעי כוסברה ויצא ממש מושלם. תודה רבה. זה יהיה מתכון הבסיס הקבוע שלי מעכשיו 🙂
ושאלה קטנה.. אם ארצה בעתיד להשתמש בקמח כוסמין מלא, אני צריכה להתייחס אליו ביחסים כאילו הוא קמח מלא רגיל?
כוסמין מלא צורך יותר מים מכוסמין לבן אבל עדיין פחות מקמח מלא רגיל.
כיוון שקשה להעריך את ההתנהגות של כל קמח, בכל מעבר מקמח אחד לקמח אחר כדאי לעשות ניסוי או שניים ולתעד את כמות המים שהזדקקנו לה בפועל בשביל הפעמים הבאות.
היי עודד,
אתה כותב ששלחם עם תוספות כמו זיתים- יש להוסיף בסוף הלישה
סליחה על הבורות חח אבל אז איך הכל יתערבב בתוך הבצק?
הכוונה היא שאחרי הלישה של הבצק ללא התוספות, כשהוא כבר מוכן בעצם להתפחה אז מוסיפים את התוספות ומערבבים אל תוך הבצק שיהיה מפוזר באופן אחיד – בתנועות לישה או כל דרך שנוחה.
הסיבה לכך היא שהתוספות מפריעות להיווצרות קשרי הגלוטן בבצק בזמן הלישה ומקטינות את האלסטיות שלו ואז הלחם תופח פחות, יותר דחוס ויותר מתפורר אחרי האפייה.
אהה הבנתי, תודה רבה:-)
אחלה אתר ברוך ה’!
חודש טוב
וגאולה מהירה:-)
שלום עודד.אני אופה חלות מקמח חיטה מלא , לעיתים בתוספת שיפון ו/או כוסמין מלא.מטעמי בריאות, עלי לעבור ללחם משיפון בלבד.כיצד לדעתך ניתן לעבוד רק עם שיפון 100%? אני מניחה שיהיה כבד אבל אולי תוספת מים או גלוטן?
תודה
קמח שיפון בריכוז של 100% מהקמחים אינו מתאים לאפייה ביתית של לחם ובוודאי שלא חלות.
הוא מניב לחם מאוד דחוס ולח ובטעם חמוץ, מחייב אפייה ארוכה לנידוף הלחות הגבוהה שיוצרת גם קרום קשה ועבה.
תמיד באפייה עם שיפון יש צורך להוסיף כמות נכבדה של מים לבצק (וכאמור להאריך את האפייה בהתאמה).
לגבי הוספה של גלוטן – זה יכול לסייע ברמה מסויימת אבל האם תוספת חיצונית של גלוטן חיטה רלוונטית להגדרות הבריאות שאת זקוקה להם?
אני ממליץ לא לעבור את ה-50% מסך הקמחים
אשמח לקבל מתכון לחלות שאפשר להכין עם ילדים בגן.
שלא לוקח מידי הרבה זמן. תודה רבה!
המתכון שלי לחלות מופיע במאמר אורח של שהתפרסם בXNET והוא עדיין לא מופיע באתר כמות שהוא.
קישור אליו פרסמתי פה באתר:http://www.bamixer.co.il/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-76-21-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2/
כדי שההכנה תהיה קצרה יותר זה לא תלוי במתכון אלא בדרך:
תכיני את המתכון כמו שהוא נכתב אבל עם מעט יותר שמרים ועם מים חמימים (שאר המרכיבים בטמפ’ חדר), לאחר הלישה תני לבצק 20-30 דקות בלבד לתפוח ותוכלי כבר לחלק לילדים לעצב צורות.
לאחר העיצוב תברישי בביצה ותני לחלות הקטנות תפיחה נוספת קצרה של 15-20 דקות (בחורף אולי קצת יותר), רצוי לעטוף בניילון בזמן התפיחה כדי שלא יתייבש (אם מפזרים שומשום על הביצה הניילון לא יידבק)
אם תקפידי שהילדים יכינו לחמניות קטנות האפייה תהיה מהירה גם כן. כ-15 דקות ב-200 מעלות, אם אופים 2 תבניות יחד מחליפים ביניהן כשהעליונה התחילה להשחים.
התוצאה כמובן תהיה טובה ומוצלחת יותר בתהליך האיטי והקלאסי אבל גם בגרסה המזורזת הזו הלחמניות יהיו טעימות ואווריריות מאוד.
האם צריך לאפות לחם בורבו או מספיק באפיה רגילה?ומה לגבי חלות כי כל אחד אומר אחרת שמים במדף האמצעי?
לחם עדיף לאפות במסילה האמצעית וללא טורבו, אבל אפשר לאפות עם טורבו, זה מזרז את ההשחמה ומקצר מעט את משך האפייה ובהתאם הקרום של הלחם יתקבל רך יותר מאשר באפייה ללא טורבו.
חלות עדיף לאפות עם טורבו. אם אופים תבנית אחת שמים אותה במסילה האמצעית.
אם אופים שתי תבניות יחד (לחם או חלות) מפעילים טורבו ובנוסף באמצע האפייה, כשבתבנית העליונה התחילה השחמה, מחליפים בין התבניות וממשיכים לאפות.
לעודד שלום, אני רוצה לרכוש מיקסר שיהיה טוב ללישת בצק ללחם מקמח מלא במשקל של לפחות 2 ק”ג. האם תוכל להמליץ על מיקסר מתאים ?
ההמלצה העיקרית שלי היא ללוש ידנית – כשיודעים לעשות את זה נכון זה לא דורש מאמץ והתוצאות בבית טובות יותר.
לגבי מיקסרים: מהנסיון שלי, מיקסרים ביתיים לשים בצקים כראוי רק בכמויות הקטנות מ-1 ק”ג קמח, משם ואילך הלישה אינה איכותית ועלולה גם לפגוע במנוע וזה נכון עקרונית לכל החברות.
המיקסרים הגדולים של קנווד – על פי הוראות היצרן – יכולים ללוש גם 2 ק”ג ויש דגם אחד שאפילו מעט יותר אבל גם בהם הלישה אינה מוצלחת ואורך החיים של המיקסר קצר מאוד.
יש את המיקסר של בוש, צורת העבודה שלו טובה יותר מהאחרים והוא מסוגל ללוש עד 2 ק”ג קמח לפי הנחיות היצרן. אין לי מספיק נסיון איתו כדי להמליץ במפורש אבל עושה רושם שהלישה שלו איכותית יותר וללא שחיקה מוגזמת של המנוע.
תודה רבה על המתכון המלמד.
רציתי לשאול מספר שאלות:
1. בשלב הכנת הבצק לצורת כיכר- יש לקבל קרום מתוח. רציתי להבין כיצד אני מזהה את הקרום הזה.
2. האם יש צורך להשתמש בקערת מים בתחתית התנור?
3. האם ניתן להשתמש בתבנית ללחם (קצת יותר גדולה מתבנית אנגליש קייק)? או שמא מפסידים משהו באיטום החלק התחתון של הכיכר על ידי התבנית?
תודה רבה !
1. מקפלים את הבצק על עצמו בכיוון אחד או מכל הכיוונים כלפי מטה כך שהתפר מתרכז למקום אחד (התחתון) ושאר הבצק חלק ומרגיש מתוח כמו בלון. זהירות לא לקפל ולמתוח יותר מדי כי הוא יכול גם להיקרע.
2. כן, כלי קטן על תחתית התנור עם מים חמים ליצירת לחות במהלך האפייה.
3. אפשרי בהחלט, אבל אידוי הלחות מהלחם באפייה מתבצע רק מהקרום העליון ולא מהדפנות והתחתית ולכן כשהלחם מתקבע וכמעט מוכן צריך להוציא מהתבנית ולהמשיך לאפות עוד קצת כדי להשלים את האפייה בדפנות.
תודה רבה על תגובתך. אכן השתמשתי באחד הטיפים שלך והיה רשום שעדיף להוסיף יותר מים בעת איחוד המרכיבים ולא אחרי וזה בדיוק מה שעשיתי. הבעיה היתה שהבצק יצא מאוד דביק והיה קשה מאוד לעבוד איתו, (כבר התעצבנתי ואמרתי שאני לא עושה את זה שוב) אבל בסופו של דבר הפלא ופלא החלות/לחמניות שהכנתי (לא התעכבתי כרגע על צורות) יצאו רכות וטעימות.
צריך לעשות קורסים לאנשים שאין להם מושג בבישול/אפייה.
תודה רבה והמשך יום טוב,
דורית
איזה יופי! עוד קצת תרגול וגם הבעיות שהזכרת בהתחלה יתגמדו.
קורסים לאנשים שאין להם מושג באפייה – זה בדיוק מה שאני עושה 🙂
בתגובה הקודמת הוספתי לך קישור לקורס כזה – אם את מעוניינת ללמוד ולהצליח גם בבית זה יתאים לך מאוד!
בהצלחה!
שלום רב,
אני רוצה להכין חלות לשם הפרשת חלה אבל בפעמים הקודמות שעשיתי החלות התקשו לאחר יום מאז אני לא מעיזה לעשות שוב. אני לא יודעת מה עושים כיצד ניתן להכין חלות רכות ואוויריריות? בבקשה עזרה. אני ממש מתלמדת אין לי מושג ברזי המטבח והאפייה.
חלות ביתיות אכן מתיישנות מהר יותר, אבל לא צריכות ממש להתקשות אחרי יום אחד…
יש הרבה דברים שמשפיעים על הרכות של החלות ועל השמירה עליהן, קשה לתמצת את כולם כאן.
בפוסט הזה יש קישור לטיפים שפרסמתי בהקשר של חלות, את יכולה להתחיל איתם: http://www.bamixer.co.il/גיליון-76-21-מי-יודע/
אם תרצי ללמוד יותר מסודר ויותר לעומק את רזי האפייה עם שמרים את מוזמנת לבקר בקורס האינטרנטי שלנו בקישור הזה: http://course.bamixer.co.il/bread/
בהצלחה!
שלום עודד!
רציתי לשאול מה זה קמח כפרי ולמה הוא משמש? איך עובדים איתו?
קמח כפרי אינו מוגדר באופן רשמי בחוק הסימון ולכן ייתכנו לו מספר פירושים – כל חברה יכולה לקרוא כך למשהו אחר.
בד”כ הכוונה היא לקמח רגיל, שעבר את כל התהליכים למעט תהליך ההלבנה. קמח כזה נקרא גם ‘קמח כהה’ והוא משמש לייצור הלחם האחיד הכהה. העבודה איתו היא כמו קמח לבן, לפעמים צריך מעט יותר מים.
לפעמים הכוונה לתערובת של קמח לבן ומעט קמח מלא שנותן גוון כהה.
כדאי להסתכל על הרכיבים או ההגדרות שעל האריזה כדי לדעת למה בדיוק התכוונו בכל סוג של קמח.
שלום עודד, רציתי לשאול איך מתייחסים לקמח כהה, מה הוא בעצם?
הקמח הכהה זה קמח שעבר את כל השלבים של הטחינה והניפוי כמו קמח רגיל אך ללא שלב ההלבנה. מבחינת ערכים תזונתיים הוא זהה כמעט לחלוטין לקמח לבן (מבלי להיכנס לדיון על השפעות ההלבנה של הקמח).
בשימוש השוטף הוא דורש מעט מים יותר מאשר הקמח הלבן, חוץ מזה אין שינוי באופן ההכנה.
שלום עודד,
שמחה להכיר את האתר שלך. יופי של עצות.
האם כדאי להוסיף גלוטן בהכנת לחם שרובו קמח מלא/שיפון/כוסמין?
במידה ורכן, באיזה יחס להוסיף?
תודה, מורלי
אין הכרח להוסיף גלוטן אך בקמחים דלי גלוטן זה משפר את התוצאה.
בקמח מלא אפשר להוסיף עד 2 כפות גלוטן לכל 1 ק”ג קמח, אבל אין הכרח, במיוחד אם הקמח מאיכות טובה.
בקמח כוסמין אפשר להוסיף עד 3 כפות גלוטן לכל 1 ק”ג קמח, אם הקמח מאיכות טובה אפשר להסתפק ב1-2 כפות.
בקמח שיפון, בתערובות של עד 60% מסך הקמחים אפשר להוסיף 2-3 כפות גלוטן. לא מומלץ לעבוד עם תערובות שבהם השיפון יותר מ-60% גם עם תוספת של גלוטן.
שלום עודד.
יש לי מספר שאלות, שיתכן ומענינות עוד אופים ואופות.
במתכון הלחם הביתי לא מצוין להוסיף סוכר,בכונה? מדוע?
בלחם קנוי משתמשים בקמח כהה, מה זה בדיוק? האם הוא יותר בריא מקמח לבן?
עשיתי את המתכון כפי שאמרת, יצא לי מעט מציגי. למה?
שלום יואלה,
– בקמח יש מספיק חומרי מזון לשמרים ואין הכרח להוסיף סוכר. תוספת סוכר לא מזרזת את התפיחה (כמות המזון הזמין לא משפיעה על קצב הנשימה של השמרים), במצבים מסויימים הסוכר אפילו מהווה גורם מעכב בתפיחה.
– קמח כהה זה קמח שעבר את כל תהליכי הטחינה והניפוי כמו קמח רגיל אבל לא עבר את תהליך ההלבנה ולכן צבעו מעט כהה מקמח לבן. בפועל אין הרבה הבדל תזונתי ביניהם, מלבד טענות על שאריות חומרים מההלבנה שנמצאות בקמח הלבן (ואין לזה ביסוס מוכח)
עקרונית עובדים עם קמח כהה באותו אופן כמו קמח לבן, על פי רוב צריך להשתמש במעט יותר מים.
– מה יצא צמיגי? הבצק צריך להיות צמיגי, זה סימן ללישה איכותית. אם התכוונת ללחם הסופי – צמיגיות בסיסית היא טובה, אם הבצק צמיגי מאוד כנראה לא אפית אותו די זמן כדי לאפשר ללחות לצאת, עוד 5 דקות בטמפ’ בינונית (160 מעלות) יפתור את הבעיה בתנאי שהלחם עוד לא פרוס.
נהנית מכל מתכון ומתכון. כל המתכונים מתוייקים אצלי במחשב ובכל פעם אני מנסה משהו לפי הנסיבות, העונה, מספר הסועדים וכדומה.
ואתה יודע מה? עדיין לא התאכזבתי אף פעם!
תודה על הפרגון! 🙂
כשאת מכינה תשתפי בתגובות איך יצא ומה אמרו הסועדים. ואם ניסית גיוונים מיוחדים גם אשמח לשמוע.
תודה.
אצלי בבית אני שם 6 כוסות חד פעמי קמח ‘מלא’ 70%+ 1 כוס שיפון ו3 כוסות קמח ‘לבן’.
יחסי כוחות המים והנוזלים משתנים גם בתקופות השנה.
שם מים (כ3 כוסות + קצת לפי ‘העונה’ עד שרואים שהדפנות נקיות.
אם תמיר את הכמויות שציינת למידות משקל תגלה שהכנת פחות או יותר את אותו המתכון – 1 ק”ג קמח (סה”כ של כלל הקמחים)+ כ-540 גרם מים (מוגדל מהמתכון למעלה בגלל הקמח המלא והשיפון)
אחרי הכל ‘אין חדש תחת הלחם’ והכל מבוסס על אותם יחסים.
שלום עודד
תודה על המתכונים!
אשמח לקבל מתכון ללחם מקמח מלא 100%
וכן מקמח כוסמין
תודה רבה
ורד
הנחיות לקמח מלא כתבתי בתגובה לשאלה של ורדה למעלה.
עם קמח כוסמין גם ניתן לעבוד עם אותו המתכון אבל חשוב להשתמש בקמח איכותי מאוד וכדאי לאפות את הלחם בתוך תבנית בגלל תכולת הגלוטן הנמוכה יחסית לחיטה.
כמות המים אינה משתנה באופן מהותי במעבר לקמח כוסמין, אם יש צורך מוסיפים מעט כדי שהבצק יהיה רך ומעט דביק.
תודה רבה על מתכונים נפלאים
כמות השאור שנוסיף לבצק תלויה באיכות השאור, בקצב התסיסה שלו וברמת הדלילות שלו, באופן עקרוני מדובר על 200-400 גרם שאור לכל 1 ק”ג קמח אבל יש גם יוצאי דופן.
אם השאור דליל מפחיתים נוזלים וקמח כל אחד במחצית ממשקל השאור שהחלטנו להוסיף. שאור סמיך משנים את היחסים לטובת הקמח.
אם משתמשים בשאור, כמה שאור לקחת וכמה מים להפחית ?
האם יש כלל להפיכת מתכונים המשתמשים בשמרים למתכונים עם שאור ?
שלום עודד
האם המתכון מתאים גם למכונת לחם?
יש לך הנחיות מיוחדות לאפיה במכונה?
אין לי מספיק נסיון בעבודה עם מכונה של אופה לחם.
במכונות כאלה התהליך מדוד ומדוייק והכמויות חייבות להתאים לגודל הכלי.
המכונה לא יודעת לעקוב אחרי הבצק (כמה תפח, כמה השחים וכדו’) והיא עובדת לפי הגדרות מראש – כך וכך זמן תפיחה בטמפרטורות מסויומות, כך וכך אפייה וכן על זו הדרך. לכן אם כמות השמרים או הנוזלים בבצק לא מתאימה בדיוק לפורמט של המכונה הלחם לא יהיה מוצלח.
כדא לעבוד עם המתכונים שמסופקים עם המכונה ולגוון אותם בתוספות.
תודה רבה על המתכון.
האם אפשר מתכון דומה ללחם מלא ולא כבד?
דקלה
ניתן לאפות את הלחם הזה מקמח מלא תוך הקפדה על שלושה דברים:
א. מגדילים את כמות המים בכ- 10-20%, הכמות המדוייקת משתנה לפי איכות וסוג הקמח, כדאי לנסות פעם או פעמיים ולמדוד כמה בדיוק השתמשנו, הבצק צריך להיות רך ונעים לעבודה – לא נוקשה ולא נוזלי אבל כן מעט דביק.
ב. לישה כפולה וחזקה – 2-3 מנוחות קצרות באמצע הלישה.
ג. עבודה עם קמח איכותי – יש הרבה קמחים בשוק, אם שני הכללים הקודמים לא הניבו בצק גמיש ולחם אוורירי וטעים כדאי לנסות קמח מחברה אחרת.
תודה רבה על המתכונים המענינים והכי חשוב-ההסברים המפורטים והנימוקים לתהליכים שאנחנו עושים.
כמה שאלות:
המעטה הלבן הוא הקמח?
איך הוא לא משחים?
ומה התפקיד שלו בלחם?
כמה זמן בערך אמור לקחת כל התהליך?
בכמות השמרים-הכף היא שטוחה או גדושה?
תודה רבה!
– המעטה הלבן הוא קמח, מפזרים אותו על הכיכר לפני האפייה מיד לפני שחורצים את החריצים. התפקיד שלו בעיקר אסטטי.
– קמח שלא ספג מים צריך להתחמם לטמפ’ מאוד גבוהה כדי להשחים, על הכיכר זה לא קורה ולכן הקמח נשאר לבן.
– התפקיד של הקמח על הכיכר בעיקר אסטטי וכדי להקל על החריצה לפני האפייה.
– משך כל התהליך בין שעתיים לארבע שעות, משתנה לפי מזג האוויר ופרמטרים נוספים וגם לפי המיומנות והידע של האופה.
– כמות השמרים היא בכף בינונית – זה קצת גמיש כי גודל הכפות אינו אחיד. עדיף לעבוד עם משקל או לפחות לשקול פעם אחת את תכולת הקפות שנמצאות ברשותך.