במאפיות וחנויות, ובכלל בדרך כלל, מקובל שרוגלך הם פרווה. המתכון השבוע הוא דווקא לרוגלך חלבי, וממש מומלץ להשאיר אותו וליהנות ממנו כמות שהוא. אבל כשיש צורך, אפשר בהחלט ליישם את הטיפים והמתכון להכנת גורלך פרווה, לפי ההוראות המפורטות בהמשך.
הרוגלך הקלאסי מיוצר מבצק שמרים ‘כרוך’, סוג של בצק עלים עם שמרים. את הבצק מקפלים ומרדדים מספר פעמים, עם שכבה של חמאה או מרגרינה במרכז, כך נוצרות שכבות העלים הדקיקים שנותנים את הפריכות והמראה המיוחד.
בגרסה הביתית אנחנו מוותרים על התהליך הזה, בשביל לפשט את ההכנה ולהפחית את כמויות השומן הגדולות במאפה. בשביל לשחזר מעט מהמרקם של הבצק הכרוך אפשר להיעזר בשני ‘טריקים’:
1. רידוד נוסף של הבצק יחד עם המלית – מורחים מלית על חצי מהבצק, מקפלים מעל את החצי השני ומרדדים הכל יחד. כך נוצר בצק דק, והמאפה פריך יותר.
לפני הרידוד כדאי לקמח מעט את הבצק ולהפוך בעדינות על הצד המקומח, כך הוא נוח לרידוד ולא נדבק.
2. נקצר מאד את ההתפחה השניה, לאחר גלגול הרוגלך – אחרי שמסדרים את כל המאפים על התבנית, ממתינים רק 15-10 דקות, ומכניסים לתנור.
מתקבלים רוגלך קטנים ודחוסים, אבל במרקם דומה לאלו הקנויים, בלי שלב הקיפולים עם חמאה.
כמו שכתבתי, המתכון הזה הוא לרוגלך חלבי. גם הבצק מכיל רכיבים חלביים, וגם המלית מכילה שוקולד חלב. המרכיבים האלה הופכים את המאפה לכל-כך טעים ולכן החלטתי להגיש לכם אותו בגרסה הזו.
אבל אם צריך יש אפשרות גם לגרסה פרווה:
בבצק – נחליף את החלב במים ואת החמאה בשמן, באותן כמויות בדיוק. אין צורך לעשות שינויים נוספים בבצק.
במלית – נחליף את החמאה במרגרינה. מי שמעדיף לא להשתמש במרגרינה יכול להחליף בשמן, ולהוסיף 3-2 כפות פירורי עוגה ישנה כדי להסמיך את התערובת.
את השוקולד החלבי מחליפים בשוקולד מריר. אפשר גם לוותר לגמרי על השוקולד, הוא נועד רק להעשרה של המלית אבל אינו הכרחי.
בהחלפה של החמאה בשמן (בבצק ובמלית) אין צורך לחמם את השמן כמו החמאה, פשוט מערבבים עם שאר המרכיבים.
הכינה וצילמה: מענית רבינוביץ’, נופש בקידה.
רוגלך חלבי
החומרים
לכ-30 עוגיות
לבצק:
500 גרם קמח (1/2 3 כוסות)
5 גרם מלח (כף שטוחה)
8 גרם שמרים יבשים (1 כף)
80 גרם סוכר (מעט פחות מ-1/2 כוס)
2 ביצים
100 גרם חמאה
180 גרם חלב (3/4 כוס)
למלית:
200 גרם חמאה
200 גרם סוכר (1 כוס)
100 גרם קקאו (3/4 כוס)
כפית קינמון
100 גרם שוקולד חלב
אופן ההכנה
לבצק:
מערבבים יחד את המרכיבים היבשים – קמח, מלח, שמרים וסוכר.
ממיסים את החמאה בסיר, לא להרתיח! מוסיפים את החלב ומערבבים היטב.
מוסיפים לקערת היבשים את החמאה והחלב ואת הביצים, מערבבים לתערובת אחידה. לשים היטב עד לקבלת בצק חלק וגמיש.
מכסים בניילון ומניחים לתפיחה כחצי שעה.
למלית:
ממיסים בסיר את החמאה. מכבים את האש ומוסיפים פנימה סוכר, קקאו וקינמון. מערבבים היטב ומניחים להתקרר מעט.
מגרדים את השוקולד בפומפיה גסה או קוצצים עם סכין לחתיכות קטנות מאוד, שומרים בנפרד.
עיצוב ואפייה:
מרדדים את הבצק למלבן גדול ודק ככל האפשר. מורחים את המלית על מחצית מהבצק לאורכו, מפזרים מעל את השוקולד המגורד. מקפלים את החצי השני של בבצק על המלית.
מקמחים את הבצק ומרדדים בזהירות לעלה גדול ודק יותר.
בעזרת סכין גדולה או גלגלת פיצה חותכים את הבצק למשולשים. מגלגלים כל משולש על עצמו, מהצד הרחב אל השפיץ, לצורת רוגלך.
מסדרים את המאפים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, כאשר התפר של המאפה פונה לכיוון התבנית. מברישים בביצה טרופה ומניחים להתפחה קלה כ-10 דקות.
אופים ב-180 מעלות, 20-15 דקות או עד ששחום היטב.
המלצה: מיד בתום האפייה מברישים את העוגיות בסירופ סוכר לברק.
להכנת סירופ סוכר מערבבים 1/2 כוס סוכר עם 1/2 כוס מים רותחים, עד להמסה של הסוכר. במידת הצורך מחממים מעט מעל להבה או במיקרוגל, עד שכל הסוכר נמס והנוזל צלול.
שלום, ותודה על מתכונים נפלאים!
הבצק יצא לי ממש דביק מה ניתן לעשות שלא יהיה כל כך דביק ניסיתי להוסיף עוד מעט קמח וזה עדיין לא עזר.
אשמח לקבל מענה בהקדם, על מנת שאוכל להמשיך לעבוד עם הבצק.
תודה מראש
C. H
קודם כל חשוב לזכור שבצק דביק זה טוב! ככל שהבצק רך יותר ודביק המאפה יהיה אוורירי יותר לאחר האפייה, לכן הפיתרון של להוסיף קמח אינו יעיל, הוא רק יפגע בבצק.
מה שעושים זה לקמח את הידיים ולטפוח על הבצק מכל צדדיו, וגם לנתק אותו מהקערה ולטפוח בידיים מקומחות מלמטה, ככה הבצק יהיה עטוף בשכבה דקה מאוד של קמח מכל הכיוונים,
בשלב הזה אפשר ללוש אותו או לעבוד איתו בצורה נוחה ופשוטה, כאשר כל פעם שהבצק מתחיל להידבק לידיים או למשטח מייד מקמחים באותו האופן את החלק הדביק בקמצוץ קמח מלמעלה.
תראי שתוך זמן קצר הטכניקה הזו נרכשת והבצק הופך לנוח לעבודה אפילו שהוא דביק
שלום האם אפשר הכין מהמלית הרגילה שפרסמת לעוגת שמרים?או דווקא מה שפורסם פה. תודה אבשלום
לא כדאי, המלית הרגילה נמסה ונוזלת החוצה מהרוגלך ולכן לא תתאים.
במלית הזו היחסים שונים והמלית פחות נוזלת, גם ההוספה של השוקולד כשהוא מגורד ולא מומס בתוך המלית משפיעה.
אגב, יש שמוסיפים לרוגלך פירורי לחם או פירורי בסקוויטים כדי לשמור עוד יותר על המלית שלא תברח.
שלום עודד.
אפשר להכין סינרול עם מתכון השמרים הזה. במילוי קינמון. או שזה מתכון שונה לחלוטין
תודה
כן, אפשרי בהחלט.
לרדד את הבצק קצת יותר עבה ולא לעשות את הקיפול על המילוי.
מגלגלים לנקניק עבה וחותכים לפרוסות שמנות. בהצלחה!
יצא מצוין! תודה רבה!
כשמורחים את המלית- צריך למרוח שכבה מאוד דקה או שזה לא משנה…?
צריך למרוח את כל המלית על כל הבצק לפי היחסים שבמתכון, ולהשתדל בלי להשאיר שוליים.
את הבצק צריך לרדד גדול ככל האפשר ואז גם השכבה של המלית מתקבלת דקה.
יצא מעולה!!!! גם יפה וגם עדין וטעים מאוד מאוד.
שלום עודד.
האם ניתן באותו אופן למלא בגבינה? יש אפשרות למתכון של מלית כזאת?
גבינה היא מלית שלא תעבוד טוב בשכבה דקה כזו, היא צריכה נפח של מלית כדי שהטעם יהיה מורגש. ברוגלך עם רידוד וגלגול כזה מלית גבינה לא תהיה מאוד מוצלחת.
אפשר את הבצק הזה למלא ‘כיסנים’ במלית גבינה – יהיה טעים מאוד!
מלית גבינת ריקוטה בקישור הזה: http://www.bamixer.co.il/גיליון-117-דגל-לבן/
מלית גבינה ‘רגילה’: 250 גר’ גבינה לבנה, 1 ביצה, 2 כפות סוכר, 10 גרם (כף) אינסטנט פודינג, 10 גרם (כף) קורנפלור, תמצית וניל וגרידת לימון. מערבבים יחד וממלאים בבצק שמרים.
שלום עודד,
רציתי לשאול מה דעתך על שימוש ב”מחמאה” במקום במרגרינה כאשר רוצים להפוך מתכון חלבי לפרווה (במתכון הזה ובכלל).
תודה!
מחמאה היא בעצם מרגרינה רגילה שהוסיפו לה תמציות טעם שאמורות להפוך את הטעם שלה כאילו זה חמאה, בפועל הטעם סינטטי עם מרירות קלה ולא ממש מזכיר חמאה, מבחינה בריאותית כמובן אין שום הבדל (להפך-עדיף להימנע מתוספת הטעם הסינטטית של המחמאה)
לכן בהמרה הזו עדיף להשתמש במרגרינה ולא במחמאה, במתכונים שבהם אין טעם דומיננטי אחר (כמו שוקולד למשל) כדאי להוסיף קצת תמצית וניל טבעית כדי לחפות על טעם החמאה שחסר.
שלום עודד,
מתכון מועלה! תודה!
רק שאלה יצאו ממש טעים אבל לא כ”כ יפים. בגלל שהכנתי עם הטיפ לשים מילוי לקפל את הבצק ואז לרדד שוב והוסיף מלי הם יצאו לא כ”כ יפים , נוזל מילוי מכל כיוון.
יש לך טיפים איך לעשות את זה יותר נקי ומסודר שהם יצאו יותר יפים?
תודה
לא לגמרי הבנתי מה עשית – אחרי הסגירה והרידוד הנוסף לא מורחים עוד פעם מילוי!
מרדדים את הבצק הכי גדול שמצליחים, מורחים את המילוי בשכבה אחידה על מחצית מהבצק וסוגרים עם שאר הבצק מלמעלה. אחרי קימוח עדין מרדדים את כל המשטח הזה יחד שיהיה דק וגדול יותר.
הרעיון הוא שתתקבל שכבה דקה מאוד של מילוי בין שכבות הבצק שגם הן דקות, באופן הזה רק מעט מאוד מהמילוי נוזל החוצה באפייה וזה תקין.
שלום עודד,
רציתי לדעת מה דעתך על השימוש ב”מחמאה” במקום במרגרינה כאשר רוצים להפוך מתכון חלבי לפרווה (ברוגלך הללו ובכלל).
תודה!
תודה על המתכונים, הם נפלאים!
יש לי שאלה קטנה שקשורה למליות: הכנתי מאפי שמרים קטנים עם ממרח נוטלה כמלית, וכל השוקולד ברח החוצה בזמן האפיה. מה ניתן לעשות על מנת שהמלית תשאר בפנים?
חלק מהמליות הופכות לנוזליות בחום ולכן נוזלות מהעוגה במהלך האפייה.
אפשרות אחת פחות מומלצת היא לפזר על המלית פרורי עוגיות או פירורי לחם,
האפשרות השנייה היא לאפות את המאפה בתבנית בגודל המתאים – אישי או גדול, דופן התבנית עוצרת את המלית מנזילה – חלק מהמלית תברח לדופן אבל הרוב יישאר בפנים.
בכל מקרה במליות כאלה כדאי להשתמש בצורות קליעה שלא משלבות חיתוך של הבצק או חשיפה גדולה שלו, שיהיו כמה שפחות תפרים בבצק מהם יכולה המלית לנזול.
תודה עודד! איזה כיף מתכון עם שמרים. 🙂 אכין עוד השבוע. אין ספק שהשמרים אוהבים את החום של הקיץ.
שלום עודד, הכנתי השבוע עוגת שמרים שהפכתי לפרווה. מלית השוקולד היתה יבשושית לטעמי אבל לא רציתי להוסיף עוד שמן. הוספתי משקה סויה ויצא ממש טעים. תודה על הטיפים השבועיים. מאד נהנית מהם.
עם איזה מלית השתמשת לעוגה?
בדרך כלל מלית שוקולד לפני אפייה מרגישה קצת גרגרית בגלל הסוכר שלא נמס בשלב הראשון (רק במהלך האפייה). הכנה של המלית עם שמן ולא עם מרגרינה מדגישה את המרקם הזה.
אבל הוספה של מעט משקה סויה זה רעיון מצויין, חשוב לשים כמות קטנה כדי שהמילוי לא יהיה נוזלי מדי ויזלוג מהעוגה באפייה (הסויה היא אמולסיה ולכן עושה חלק מהעבודה של מרגרינה ששמן לא עושה)